מאגר סיפורי מורשת

הבית נמצא בין ראשון לציון לבאר יעקב. בתחילה גרנו בשכונת התקווה וכשהייתי כבת שנה עברנו לבית בפרדס. הבית היה בודד ומסביבנו רק פרדסים. הרחנו כל הזמן את ריח פריחת ההדרים ולא בא כבושם הזה באפי עד היום.—

רחל רוכבת על סוס בשביל המוביל לפרדס עם בן הזקונים יניב 

גרנו בבית זוג הורים ו-8 אחים, בהרמוניה ובדאגה הדדית. לא הייתה לנו טלוויזיה ולא רדיו לכן התאספנו כולנו במיטה אחת מדי יום לספר ולשמוע סיפורים. היות שלא היה לנו חשמל הדלקנו מנורת נפט.

אמא לא שלחה אותנו לגן. היא גידלה אותי ואת אחי בבית עד גיל 6. אמא הייתה מגדלת ירקות בגינה ומזה היינו אוכלים. אמי הייתה אישה משכילה. היא למדה ודיברה שלוש שפות: ערבית, עברית וצרפתית. אותי היא לימדה את השפה הערבית, שעזרה לי מאוד בעבודתי לעתיד. אמי הייתה אישה מיוחדת במינה. גם בימים שלא היה הרבה לתת ידעה להכין מטעמים, הנתינה אצלה הייתה דרך חיים. הערכים שלימדה מלווים אותי כל חיי, אותם גם הנחלתי למשפחתי. אמי הייתה "עשירה בחכמת חיים", תמיד ידעה מה לומר ברגע הנכון והחשוב לעתיד. עליה נאמר במקורות: "שמע נא בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך", התורה שלה היא דרך החיים שלי.

סוכה משפחתית

בתחילה היה הבית מרתף ומעליו בנינו שלושה חדרים גדולים עם מטבח ושירותים. אבא הגדיל את הבית בעצמו. בכל פעם  הוסיף חלק חדש. הייתה לנו מרפסת ענקית שבה בנינו מדי שנה סוכה וכולם היו מתאספים לחגוג את החג, גם אחרי שכל שנה מישהו אחר עזב את הבית והתחתן.

ככה המשפחה גדלה וגדלה, עד שהגענו ל-70 נפשות. בנינו בחצר סוכה ענקית, בה התכנסו כולם באהבה גדולה. לסוכה הביא כל אחד את המטעמים שהכין. גם החברים של בני המשפחה הצטרפו לשמחה ולצהלה. זו הייתה חוויה שעליה מדברים אנו עד היום בערגה ובכמיהה.

חבל שכיום איננו ממשיכים במנהג. המשפחה גדלה והתרחבה מאוד ולמרות שאנו שומרים על קשר קבוע זה עדיין לא אותו דבר. היום גרים בבית שבפרדס שמונה אחיינים עם משפחותיהם.

לימודים לאורך החיים

 כל חיי למדתי ואפשר לומר שעדיין אני לומדת. למדתי במגמת אופנה ובגיל 18 למדתי עיצוב אופנה באורט ת"א. עבדתי בבית חולים "אברבנאל" כמנהלת משק, שם הכירו בכישרונות הניהול שלי ושלחו אותי להשתלמויות וללימודי המשך ב"תדמור". במחסן הביגוד עבדתי כמנהלת עד שיצאתי לגימלאות.

עבדתי 36 שנות עבודה פורייה, מספקת ומעשירה נפשית. אהבתי את עבודתי מאוד. היום אני לומדת ומתנסה במיומנויות המחשב. לדעתי אדם יכול לצמוח וללמוד בכל גיל – חשוב לנסות ולא לחשוש משינויים ומקדמה.

מה קרה לבית הלבן שבפרדס? 

התחלנו במגורים במרתף וככל שנולדו עוד ילדים, גדל  הבית יחד אתם עד שסה"כ נבנו בבית שלושה חדרים גדולים ומרווחים בהם חיינו באחווה ובאהבה רבה. כיום גרות בבית 4 משפחות.

הבית השתנה וגם החיים השתנו גדלנו, התבגרנו, למדנו מבית הספר של החיים,

הבנו ש"משפחה היא לא הדבר הכי חשוב – היא הדבר היחיד שחשוב"

2013