מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבית ברחוב שטיין

הורי אהרון ודייזי סודאי
העפסה שלנו מעירק, עוברת בדורות. זהו קמע כנגד עין רעה
גלגולו של הבית ברחוב שטיין בשכונת נווה צדק

אבא שלי, אהרון סודאי

%d7%90%d7%91%d7%90

אבא שלי אהרון ז"ל נולד בעירק בעיר בגדד בשנת 1919,

אבא רכש את מקצוע התפירה מאבא שלו, ידע לפתח ולהתקדם, בתקופה שבא שלטו הבריטים בעירק היה תופר לפי הזמנה. עקב השנאה ליהודים, האנטישמיות, ופרעות הפרהוד, החלו יהודים לעזוב את עירק.

אבא היה בין החלוצים שהחליטו לעזוב ולהגיע לארץ ישראל. בשנת 1944 לקח את כספו וברח בדרך בלתי לגאלית בעזרת מבריחים במשאיות (בשכר כמובן) דרך סוריה וירדן לארץ ישראל.

 תעודת זהות של אהרון סודאי מתאריך 10.6.1940

img-20170312-wa0002

 

בארץ היה כבר הדוד שלו ואבא הגיע אליו למושבה נס ציונה. הוא שהה אצלו תקופה קצרה והחליט להגיע לעיר תל אביב. שם החל לעבוד כחייט תקופה קצרה ואז פתח בית חרושת לחולצות ופיג'מות, בהמשך הצטרפו שאר בני המשפחה והחלו לעבוד איתו בבית החרושת.

scan%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%aa

 

בית החרושת לכותנות ופיג'מות – "סביון"

scan0002-1-745x1024

 

הבית ברחוב שטיין שכונת נווה צדק

אבא החליט לקנות בית, חלומו היה בית בסגנון הבית שעזבו בעירק. בית עם חצר משותפת, שרותים ומקלחת לכל הדיירים בחצר (אז קראו לזה בית כסא). בחיפושיו, מצא את הבית ברחוב שטיין, בשכונת נווה צדק. בית זה נראה לו כמתאים ביותר למגורי כל המשפחה המורחבת.

הבית נקנה ע"י אבא בשנת 1944 ומשפחתו הגיעה  והצטרפה אל הבית

בינתיים אבא ואחיו הגיעו לגיל שבו צריכים להתחתן. אמא של אבא שלי ואמא של אמא שלי הכירו עוד בעירק, דיברו בינהן ועשו שידוך. אבא היה עסוק מאוד, הוא נפגש עם אמא רק בסופי שבוע כיוון שאמא גרה "רחוק" ( ראשון לציון ). לאחר כחודש החליטו להתחתן וכמובן החתונה נערכה בחצר הבית ברחוב שטיין. חצר בית זה ידעה חתונות רבות נוספות של האחים,  חלק מבני הדודים ושאר בני משפחה.

הזמנה לחתונה,של משפחות צ'ציק וסודאי, בבית ברחוב שטיין

scan0001

אבא ואמא ביום חתונתם, יד' שבט תשי"ב

scan

 

עם השנים, האחים שהתחתנו עזבו את הבית, אבא ואמא גרו ב 2 חדרים, הסבא והסבתא גרו עם האחים הקטנים ב 2 חדרים עד שהתחתנו ועזבו את הבית. בינתיים נולדו להורי שלושה ילדים: אני אברהם אחי אליהו ואחותי אורנה.

על שכונת נווה צדק עברה תקופה קשה ולא נעימה, אנשים עזבו וברחו מהשכונה. גם אבא החליט לעזוב, כיוון שהיינו ילדים קטנים, והוא רצה שנקבל חינוך טוב בחברה טובה, עברנו לגור בחולון, בדירה חדשה וגדולה. הסבא והסבתא נשארו לגור בבית.

לשנים הסבא והסבתא הלכו לעולמם. אבא סגר את הבית ולא רצה למכור אותו. הבית היה סגור כ – 10 שנים. אבא ידע והבין שיש לבית פוטנציאל ורצה שהבית ישאר במשפחה. עברו השנים ובינתיים אנו הילדים, התחתנו ונולדו לנו ילדים. אני הייתי בצבא קבע וכשהשתחררתי היה בידי סכום כסף שלא ידעתי מה לעשות איתו,והיכן להשקיעו. כמו שאומרים רוח ה' נפלה עלי והחלטתי לרכוש את הבית מאבא. אשתי התנגדה בתחילה לקח לי זמן לשכנעה ולבסוף החלטנו לרכוש את הבית מאבא. אבא כמובן שמח מאוד כי חלומו היה שהבית ישאר במשפחה.

בשנת 1988, רכשתי את הבית מאבא, הבית ברחוב שטיין. הבית שופץ והותאם לצרכינו. עברתי לגור עם משפחתי לבית בשנת 1990. ביום החגיגי לכניסה לביתנו, סגרנו מעגל. אבי שהיה שמח ומאושר, שהבית נשאר במשפחה. את הכבוד לקביעת המזוזה בכניסה לבית נתתי לאבא.

לצערי, כחודש ימים לאחר כניסתנו לבית ברחוב שטיין, אבא נפטר, ממש סגר מעגל.

אמא שלי, דייזי סודאי (צ'צ'יק)

scan%d7%90%d7%9e%d7%90

אמא שלי דייזי, עלתה בעליה הגדולה מעירק בשנת 1951.

העלייה הגדולה של יהודי עירק בשנים 1950 – 1951  נקראת מבצע עזרא ונחמיה. "מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני". בתחילה, אסר החוק העיראקי על יציאת יהודים מהמדינה, אך למרות העונשים הכבדים שאיימו עליהם, הצליחו יהודים רבים לצאת מעיראק ולעלות לישראל, בעיקר דרך פרס השכנה. המבצע החל באפריל 1950, לאחר שממשלת עיראק הסכימה להתיר את יציאתם של היהודים מתחומה, והוא אורגן ובוצע על ידי ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט"

img-20170307-wa0011

דרכון עיראקי של אמא

img-20170307-wa0012

אמא הילדה הקטנה במשפחה גדולה, היתה צמודה להוריה, אחיה הגדולים כבר היו נשואים.האבא שלח את ילדיו מעירק עקב הפרעות, ואז עלו הוריה איתה לארץ.הם הגיעו למעברת שער עליה בחיפה שם היתה כבר אחותה עם משפחתה.

ולאחר תקופה קצרה סבא קנה בית במושבה ראשון לציון.

ההכרות עם אבא שלי נעשתה ע"י שידוך של האמהות שהכירו עוד בעירק. תוך חודש נערכה החתונה כמובן בחצר הבית ברחוב שטיין בנווה צדק. אני נולדתי לאחר כשנה וכמובן שמחה וששון במשפחה.

העפסה – קמיע נגד עין הרע

אמא של אמא שלי, סבתא רבתא, העבירה לאמי קמע שעובר במשפחה מדורי דורות. הקמע נקרא, עפסה. זהו קמע שהיה מוכר בעירק כסמל נגד עין הרע. בתמונה, זו היא העפסה העוברת מדור לדור במשפחתי. היא הגיעה למשפחתי  עוד מעירק ועוברת במשפחתנו מדור לדור, היום היא אצל נכדי.

img-20170113-wa0012-1

 

מעט על עצמי…..אברהם (אבי) סודאי 

נולדתי בתאריך 1.2.1953 בבית החולים הקריה תל-אביב. את ברית המילה שלי חגגו הורי, כמובן בביתנו ברחוב שטיין. גרתי וגדלתי בשכונת נווה צדק, "יברכך ה' נווה צדק הר הקודש", ירמיהו ל"א כ"ב. "שכונת נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות העיר יפו. השכונה נוסדה בשנת 1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו."

בבית ברחוב שטיין, גרתי עם הורי ועם הסבא והסבתא שלי. גדלנו כמשפחה שומרת מסורת ומכיוון שכך נשלחתי ללמוד בגן דתי, ולאחר מכן בבית הספר תחכמוני.

img-20170113-wa0012

סיימתי 8 שנות לימוד ובסיום כתה ח' משפחתי עברה לגור בעיר חולון. שם למדתי בבית הספר קוגל. מאחר והיתה תקופה בטחונית לא טובה, הורי החליטו לשלוח אותי ללמוד מקצוע, כדי שאשרת בחיל האויר. כך הגעתי לבית הספר הטכני בחיפה. התגייסתי לחיל האויר בשנת 1970. הייתי אמור להשתחרר בשנת 1973, אולם אז פרצה מלחמת יום הכיפורים. קבלנו צו 8 לחצי שנה, בתקופה זו שכנעו אותי לחתום קבע ואכן חתמתי ושרתתי בצבא קבע.

במהלך תקופת שרות הקבע שלי, עברתי מספר תפקידים. חיל האויר  איפשר לי קידום בלימודים  והכשרות מקצועיות גם בארץ וגם  בחו"ל. התחתנתי עם סוזי והקמנו משפחה, נולדו לנו 3 ילדים, דנה ערן ועידו. בשנת 1987 השתחררתי מצה"ל ועברתי לעבוד בתחום החינוך וההוראה, תחום בו אני עוסק עד היום. התקדמתי יפה בתחום ובתפקידים שונים ואף זכיתי לקבל את פרס החינוך..

img-20160317-wa0006%d7%a4%d7%a8%d7%a1-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9a

טקס הענקת פרס החינוך ברשת אורט ישראל

img-20160317-wa0007%d7%a4%d7%a8%d7%a1-1-1024x576

אני עדיין גר בבית, בשכונת נווה צדק, הבית בו הורי נישאו הבית בו נולדתי. "הבית ברחוב שטיין", בית פתוח, מלא אור ושמחה ופתוח לכל, בית בו היום מתרוצצים בו נכדינו.

הזוית האישית

החוויה האישית שלי סגרתי מעגל וחזרתי לגור בבית אבי. אני עדיין גר בבית, בשכונת נווה צדק, הבית בו הורי נישאו הבית בו נולדתי. "הבית ברחוב שטיין", בית פתוח, מלא אור ושמחה ופתוח לכל, בית בו היום מתרוצצים בו נכדינו.

מילון

נווה צדק. השכונה היהודית הראשונה מחוץ לגבולות יפו.
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו. גבולותיה המקובלים כיום הם בצפון-מזרח רחוב פינס, בדרום-מזרח ואדי שבו עברה מסילת הרכבת לירושלים (כיום פועל בו חניון), בדרום-מערב חניון מנשייה (הקרוי על שם השכונה הערבית מנשייה שהייתה בקרבת מקום) ובצפון-מערב רחוב שבזי.

מבצע עזרא ונחמיה
מבצע עזרא ונחמיה, שנקרא גם מבצע בבל או מבצע עלי בבא, הוא מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל כחלק ממבצעי העלאת היהודים לארץ במהלך שנות ה-50. המבצע קרוי על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגים יהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילתה של תקופת בית שני.

ציטוטים

”הבית של המשפחה - זה הבית שלנו“

”זה הבית שלנו“

הקשר הרב דורי