מאגר סיפורי מורשת

תלמידי בית הספר קציר בחולון: אייליי כהן, אלירן פניג'ל, עידן פלדמן, אופק טייב, אור יעקוב, אימצו השנה את בית משען בחולון, הקשיבו לסיפורים ותעדו את סיפורו של יוסף רונן.

יוסף מספר:

אני נולדתי בשנת 1936 ברומניה. עליתי לארץ כשהייתי בן 26, בשנת 1961.

כשהייתי בן חמש, לקחו אותי, את אמי ואת הסבים שלי למחנות ריכוז. הסבים שלי נהרגו ואני ואמי נשארנו במחנה. כבר בגיל ההוא התחלתי לעבוד במרתף עם תפוחי אדמה, הפרדתי אותם מהשורשים שלהם.

המלחמה הסתיימה בשבילי בסוף שנת 1944 ולאחר מכן עברתי לעיר ברשוב ברומניה. סיימתי את לימודיי והלכתי ללמוד להיות אינג'ינר – מהנדס, עם שלושה תארים.

כשעליתי לארץ גרתי בנצרת עלית, עבדתי כמהנדס בתעשייה הצבאית ולימדתי מתמטיקה, פיזיקה וטכנולוגיה של מתכות בשכונת עוני. חלק מהלימוד הזה, היה אך ורק מתרומתי.

הייתי לוחם בחטיבה 10 של השריון, שנלחמה במלחמת ששת הימים, במהלך המלחמה נפצעתי מפצמ"ר 120 מ"מ. עקב הפציעה הוציאו לי את הכליה הימנית. יש לי רסיסים על יד עמוד השדרה וכושר השמיעה שלי ירד ל- 35%. במהלך אחד הקרבות, נפל לידי המפקד שלי יגורי אסא. זה היה אירוע קשה בחיי.

במשך 17 שנים, כשנהייתי גמלאי, התנדבתי במשרד הביטחון, ביקרתי משפחות שכולות (אלמנות וילדים של נופלים), בדקתי שהם יקבלו את התרופות ואת כל מה שהם היו צריכים לקבל מתוקף זכותם, ואם לא אז משרד הביטחון היה דואג לכך.

יש לי בן אחד והוא נשוי ויש לו שתי בנות, אחת בת 5 שנים והשנייה בת 3 וחצי שנים. המצב המשפחתי שלי הוא גרוש.

כיום אני בן 81 ואני גר בבית הדיור המוגן "משען" חולון.

בפעילות משותפת עם תלמידי תיכון קציר בחולון

הזוית האישית

אייליי כהן, אלירן פניג'ל, עידן פלדמן, אופק טייב, אור יעקוב: סיפורו של  יוסף רונן, הועלה יחד עם סיפורם האישי של דיירי דיור המוגן "משען" – מתועד על ידי תלמידי כיתות ט'5 ו-ט'6, מבית הספר התיכון "קציר" בחולון, במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי". את התכנית מובילים המורים: אילנה יוחנן וניר מלכה.