מאגר סיפורי מורשת

שמה של דודתי הוא רחל פיש, שנולדה בעיר בריסל שבבלגיה.

אני בחרתי לכתוב דווקא על דודה רחל בגלל שיש לה סיפוריים מעניינים.

רחל נולדה בעיר לא יהודית. לא היו בתי כנסת בעיר, ולא היו בתי ספר יהודים. גם יהודים לא היו בעיר. רחל נקראה בשם זה על שם סבתה, אמא של אביה. לאביה של רחל קראו יעקב אשר עבד כעיתונאי. לאמה של רחל קראו ויקטוריה אשר עבדה כציירת לטקסטיל (בדים) וגם הייתה בשלנית מעולה.

בזמן ילדותה של רחל, הילדים היו חייבים ללמוד בבית ספר שהכי קרוב לביתם. לבית ספרה היסודי שבו למדה קראו "הבית ספר העירוני" שהיה בעיר גנט, שבבלגיה.

לאחר שסיימה את בית הספר היסודי, רחל למדה בתיכון שנקרא "התיכון הממלכתי לבנות".

העונשים בבתי הספר שבו למדה רחל היו קשים: בבית הספר היסודי נתנו לכתוב ולהעתיק 10 דפים על נושא מסוים ובבית הספר תיכון, העונש היה השעיה לחצי יום מבית הספר, ובנוסף ההורים היו צריכים לחתום על כך. המקצועות המיוחדים שרחל למדה בבית הספר היו לטינית ויוונית עתיקה. רחל גם למדה 4 שפות שמדברים בבלגיה: הולנדית, אנגלית, גרמנית וצרפתית.

בבית ספרה של רחל היה אסור לשחק בהפסקות בגלל המשמעת הגבוהה שהייתה. במקום לשחק בהפסקות, רחל וחברותיה דיברו ביניהם. בנוסף, גם אמה של רחל רצתה לחנך אותה טוב, ולא רצתה שתשחק בחוץ. רחל למדה עד שעה 17:00 בערב, ובגלל זה לא היה זמן למשחקים.

דברים אלו הביאו את רחל לכך שבתור ילדה, היא לא הייתה ילדה מאוד חברותית.

רחל הייתה בתנועת הנוער "הצופים", שם למדה סוגי קשירות חבלים, בנייה של בקתה מעץ, איך להגן על הטבע ובעיקר שיחקה הרבה ונהנתה.

לרחל היו  27 בובות ולכל אחת מהן היה שם – קתרין, נני, טדי, ועוד… לרחל היו גם 4 סוגים של בעלי חיים: כלב, חתול, צב ועכברים.

לאבא של רחל, יעקב, הייתה ספרייה מאוד גדולה, והוא נתן לרחל הרבה ספרים לקרוא – אותם אהבה רחל לקרוא.

בבית הספר היסודי, לא הייתה תלבושת אחידה, אך בתיכון, התלבושת האחידה הייתה שמלת ריבועים בכחול לבן מעל הבגד (כמו שאפשר לראות בתמונה המצורפת).

בתקופת השואה, אבא של רחל, יעקב, היה עיתונאי שכתב נגד הנאצים. בעקבות זאת, הנאצים רצו לתופסו ולהכניס אותו למאסר.

באחד הימים, הגיע שוטר לביתם ונתן לאביה פתק שעליו להגיע למחרת למשטרה ולהציג את עצמו.

אמה של רחל לא הרשתה לאביה ללכת למשטרה ולכן חבר של אביה שהיה רופא בקליניקה פרטית, הסתיר את אביה שם. בעקבות כך, משפחתה ברחה לעיר לברוז', שבבלגיה  – שם  הסתתרו בבית של החברים של רחל.

כשהייתה רחל בת 5, הסתיימה מלחמת העולם השנייה.

בגיל 8 בעיר גנט שבבלגיה, רחל שמעה מהרדיו את הכרזת המדינה. רחל מתארת כי כל משפחתה ישבה ליד הרדיו הישן – שניקנה על ידם בשביל להיות עדים לרגע הקמת המדינה – אליו חיכו וציפו. באותם רגעים רחל אינה הבינה את גודל האירוע אך המבוגרים שסבבו אותה בכו והתרגשו מאוד. אביה הסביר לה על מה "המהומה" והראה לה באטלס את המיקום והשטח של מדינת ישראל.

בגיל 12, רחל לא חגגה בת מצווה, מכיוון שלא היו סביבם יהודים, ולא היה עם מי לחגוג. בילדותה, רחל אהבה שוקולד לבן.

בגיל 21, רחל עלתה על ספינה ששמה "ירושלים" למטרת חופשה – ששטה מחיפה למרסיי שבצרפת.

במהלך ההפלגה ניגש אליה אדם ששמו הירש שרצה להכירה ושאל את מספר הטלפון שלה. ככה רחל והירש הכירו, והתחתנו בבריסל שבבלגיה. באותה שנה, רחל הלכה לאולפן כדי ללמוד עברית.

בגיל 26 לאחר שבנם הבכור  אורי נולד, והיה בן שנתיים, רחל והירש עלו מבלגיה לארץ ישראל, מכיוון שהיו ציוניים ורצו לעלות לארץ. כשעלו לארץ, היו להם קשיי קליטה – השפה הייתה קשה ובזמן הזה ארץ ישראל לא הייתה כל כך מפותחת ולא היו הרבה דברים (אוכל, בגדים…..) כמו בבלגיה.

רחל נקלטה בארץ בזכות ילדיה, מכיוון שהם הלכו לגן ושם הכירה אנשים וגם בגלל שרחל עבדה בתור עובדת סוציאלית ובפסיכותרפיה וגם שם הכירה אנשים רבים.