מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

האתגרים של מדינת ישראל בצעירותה

אני וסבא בתכנית הקשר הרב דורי
סבי בשירותו הצבאי
ישראל בצעירותה מנקודת מבטו של סבי שנולד בתקופת קום המדינה

שמי יוסי (יוסף) אברמוב, נולדתי קצת לפני קום המדינה בשנת 1947 בבית החולים "הדסה" בתל אביב, אשר במדינת פלשתינה. כשנולדתי, עדיין לא קמה מדינת ישראל, ולארץ ישראל קראו פלשתינה. נולדתי וגדלתי בתל אביב במשפחה של שבעה אחים ואחיות, אבי ואמי נולדו בקווקז ובמקור היו ממגורשי יהדות ספרד. הוריי עלו לארץ בשנת 1920 עוד בתקופת השלטון הבריטי.

גדלתי עם מדינה שהלכה והתפתחה, אך שנותיה הראשונות של המדינה היו קשות ומאוד מאתגרות. כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, כשהייתי תינוק – אבי סיפר לי, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו בשלב הראשון היה קיצוב במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה.

מדינת ישראל הצעירה, שעמדה לקראת סיום עימות הדמים הקשה עם אויבינו במדינות ערב שמסביבנו, החליטה לפתוח את שערי העלייה שהיו חסומים בימי הבריטים ולקבל המוני עולים, בעיקר פליטי שואה ויהודים מארצות ערב. רוב העולים באו ללא רכוש והיה צורך לקיימם, לדאוג להם למזון, לביגוד, לפרנסה ולמגורים ולו ברמה המינימלית. המדינה שעדיין לא התבססה כלכלית, נתקלה בקשיים רבים בקליטת העולים החדשים. בנוסף היה מחסור חמור במזון. תקופה זו כאמור נקראה "תקופת הצנע" ,שבה כל אזרח קיבל פנקס ובו היו תלושים שאישרו לו לקנות כמות מוגבלת של מוצרים בסיסיים כמו חמאה, חלב, ביצים.. אני זוכר שקיבלנו אוכל במשורה, זאת אומרת כמות האוכל לכל אחד מבני המשפחה הייתה קצובה ומדודה. למשל ביצה אכלנו רק ביום שישי – ואת הביצה אימא חילקה לשתיים, כל ילד קיבל חצי ביצה. אני זוכר את התקופה הזו שהייתה קשה, אך זו הייתה גם תקופה כיפית. הכרתי חברים חדשים, עולים שלא נולדו בארץ, ולימדתי אותם לדבר עברית ואהבת הארץ. הם לימדו את ההורים שלהם לדבר את השפה החדשה, ובכך עזרו להם להתאקלם טוב יותר בארץ החדשה – בארץ ישראל. היינו משחקים הרבה בחוץ, מעיפים עפיפונים, שטים בירקון, מטפסים על עצי התפוזים שבפרדסים הרבים שהיו בתל אביב.

בגיל 18 התגייסתי לצבא ושירתי בחיל ההנדסה הקרבית. בגיל 21 התחתנתי עם סבתא. הוריה גרו ברמת השרון, אנחנו גרנו  בתל אביב עד שנת 1970. כשגרנו בתל אביב נולד בני הבכור, אורן – אבא שלך. לאחר מכן עברנו לרמת השרון, ושם נולדו לנו עוד שלוש בנות.

ברצוני לספר לך אודות אירוע משמעותי וחשוב שחוויתי בחיי שקשור כמובן לאהבת הארץ והגנה על המולדת שלנו: הדבר המרכזי שחקוק בזיכרוני קשור לשירותי במילואים בגדוד של ההנדסה הקרבית. היה זה במלחמת יום כיפורים שנלחמנו נגד המצרים בשנת 1973. המלחמה תפסה אותנו במפתיע, המצרים פתחו את המלחמה ביום כיפור, כשרוב אזרחי המדינה צמים ומתפללים בבתי הכנסת. הגיוס היה מהיר ביותר, והמצרים נטו לנצח. היינו חייבים לכבוש את תעלת סואץ על מנת לנצח במלחמה. מטרת המבצע הייתה לצלוח את התעלה ולכבוש שטחים וכך להכריע את המלחמה. היה זה אחד במבצעים הקשים והמסובכים ביותר שביצע צה"ל מעודו, האבדות היו כבדות (מבצע אבירי לב). הצלחתנו, שהייתה תלויה על חוט השערה, מנעה מפלה ישראלית בחזית הדרום. בנינו גשר גלילים כדי שהטנקים יוכלו לנסוע עליהם ולעבור לצידה השני של תעלת סואץ. כאמור, זה היה מבצע מאוד קשה, אך הוא שינה את מהלך הלחימה בחזית הדרום והביא להתייצבות כוחות צה"ל במרחק 101 ק"מ מקהיר, בירת מצרים. לצערי איבדתי בקרב זה חלק מחבריי. המשפט "טוב למות בעד ארצנו" – קיבל משמעות כל כך אמיתית וקשה, אך בסופו הצלחנו לצלוח את התעלה וניצחנו במלחמה. הגדוד שלנו קיבל מנשיא המדינה אות הצטיינות. המעמד היה מאוד מרגש, ותחושה הגאווה הייתה עילאית.

דבר נוסף, שאתה בוודאי יודע עליי, נוגע לתחביב שלי, אחד התחביבים החשובים בחיי הם בעלי חיים. אני מאוד אוהב מאוד בעלי חיים, ותמיד גידלתי בבית ובחצר בעלי חיים. זו אהבה שהעברתי גם לילדים שלי. במהלך השנים גידלתי כלבים, עופות, עזים, כבשים, עגלים, ברווזים. כיום אני מגדל סוגים שונים של תוכים. בעבר הרבה משפחות מכל האזור היו מגיעות בשבתות עם הילדים כדי לראות וללטף את בעלי החיים בביתי. במשך השנים אנשים החלו לקרוא לבית שלנו: "החווה של יוסי".

אני מקווה שגם אתה תמשיך ליהנות מהתחביבים שלך, ובמיוחד ממשחקי הכדורגל, שאתה כל כך אוהב. אני מברך אותך ומאחל לך שתעלה ותצליח בלימודים ותהיה תלמיד טוב, וילד טוב ובעל ערכים, ושתגדל – מי ייתן ולא יהיו עוד מלחמות – ונבורך בשלום ושלווה.

הזוית האישית

איתי: סבא עד היום מלמד אותי כמה חשובה אהבת האדם וכמה כל מעשה קטן של כל אחד מאיתנו יכול לשנות ולהשפיע וטובה על חייהם של אנשים אחרים.

מילון

תקופת הצנע (מדיניות הקיצוב)
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון). מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. (ויקיפדיה)

מבצע אבירי לב
מבצע אבירי לב היה מבצע צבאי של צה"ל במסגרת מלחמת יום הכיפורים. מטרת המבצע הייתה לצלוח את תעלת סואץ, לכבוש שטחים ממערב לה ובכך להכריע את המלחמה בחזית הדרום. המבצע בוצע על ידי אוגדה 143 בפיקודו של האלוף אריאל שרון, שכללה 3 חטיבות שריון (חטיבה 14 הסדירה וחטיבות המילואים 421 ו-600), חטיבת צנחני מילואים 247, שני אגדים ארטילריים ומספר גדודי הנדסה/צליחה. צליחת התעלה מערבה מהווה נקודת מפנה במלחמה שבה יזם צה"ל סדרה של קרבות שמטרתם כיבוש שטח ממערב לתעלה ובמקביל הצבא המצרי ריכז מאמץ בבלימתו.(ויקיפדיה)

ציטוטים

”הכרתי חברים חדשים, עולים, שלא נולדו בארץ, ולימדתי אותם לדבר עברית ואהבת הארץ“

הקשר הרב דורי