מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הארנק החום והילדות בראשון לציון

אני וסבתי
הארנק
זוהי הייתה תקופה של סוף שנות החמישים שאכן הייתה קשה מאוד אבל עם הרבה עזרה הדדית ואהבת שכנים והייתה אופינית לכל הישוב היהודי בארץ ישראל

שמי נויה פליישמן משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם סבתא שלי טובה פליישמן. היא סיפרה לי את הסיפור של סבתא רבתא שלי יגודה-מנדלבאום פניה ציפורה ז"ל.

אמא של סבתא נקראה פניה מנדלבאום, (פירוש שמה: עץ שקד).  זה היה שמה אחרי שהתחתנה. לפני נישואיה היה שמה פניה לבית יגודה. חיים מנדלבאום, שמו של אבא של סבתא שלי.

סבתא רבתא שלי נולדה בפולטוסק עיר במחוז ורשה, עייריה יפה ושלווה מוקפת בצמחיה סבוכה על גדות נהר הוויסלה. כ- 6000 משפחות יהודיות חיו שם ועסקו בעיקר במסחר ומלאכה. ב- 7 לספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לעיירה והחלו לרצוח יהודים בינהם היה גם אביה של סבתא רבתא שלי – מנחם מנדל יגודה ז"ל. ב-20 לספטמבר גורשו היהודים מהעיירה שבה נולדו וחיו. הגרמנים פרצו השכם בבוקר לחצר הבית של סבתא רבתא שלי והתחילו לירות באנשים. סבתא רבתא שלי שעדיין הייתה בכותונת לילה תפסה מעיל שהיה בצד, הלבישה על הכותונת וקפצה מבעד החלון החוצה כאשר אחד הכדורים פוגע בכף ידה וגורם לצלקת אותה נשאה עמה בכאב רב עד ליום מותה.

הארנק החום הקטן

בתיק המעיל באחד הכיסים מצאה ארנק קטן ובו היה מטבע פולני של 10 זלוטי אותו נשאה עמה כל השנים. לקראת סוף המלחמה אבד הארנק הקטן וסבתא הייתה עצובה מאוד. היא הגיעה למחנה של שארית הפליטה בברלין שבגרמניה, שם הכירה את סבא רבא, הם התחתנו ושם נולדה סבתי טובה. כשהייתה סבתא טובה בת שנה עלתה משפחתה ארצה.

באחד הימים כשסבתא טובה הייתה ילדה קטנה פחות או יותר בגילי,  היא טיילה עם אמא שלה בשוק של מקום מגוריה בראשון לציון ושם לפתע נחרדה סבתא רבתא: אל מול עיניה התגלה ארנק חום קטן, כמעט זהה לארנק שאבד לה. ביידים רועדות אחזה בו, חיבקה אותו רכשה אותו והעבירה אותו לסבתי טובה: "שימרי על הארנק" אמרה לה "ותמיד כשתסתכלי עליו הזכרי בי ובשואה הנוראה שעברה על העם היהודי."

סבתא שמרה היטב כל השנים על הארנק ולפני זמן לא רב העבירה אותו אלי כשבתוכו מטבע של 10 ש"ח. הבטחתי לה לשמור עליו מכל משמר.

תמונה 1

העליה לארץ – העליה של שנות ה- 50

הם עלו לארץ בשנת 1949 באנייה ממחנה העקורים, לנמל בחיפה ומשם במשאיות למעברה בחדרה, מעברת ברנדס. בשנות ה – 60 גרו כבר בבית במרכז ראשון לציון, שהייתה מושבה עטורה בפרדסים ובבתים פרטיים קטנים. התושבים הכירו  אז אחד את השני היטב היטב והיו מקורבים מאוד. החיים בראשון מאוד רבגוניים, כל אחד הביא עמו את צורת החיים, הריחות והצבעים ממקום הולדתו. וכל אחד טעם את המאכלים של השכנים שלו. זוהי הייתה תקופה של סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, שאכן הייתה קשה מאוד אבל עם הרבה עזרה הדדית ואהבת שכנים.ע הפרנסה הייתה קשה עבדו בעבודות דחק, קבלו משכורת באוכל (עבודות יזומות: בפרדסים, ניקיון הרחוב) סבתא רבתא הייתה עובדת בבית חולים במטבח.

ילדות

סבתי גדלה רק עם אמא וסבתא, בלי אבא. בשכונה קראו לנו "ווזבוזים" שפירוש המילה הייתה ביידיש מה משום שהעולים החדשים שלא ידעו עברית שאלו כל הזמן ווז כלומר מה, ואז הודבק להם השם ווזבוזים. (ווזבוזים – ביידיש כך היו קוראים לאשכנזים, ממזרח אירופה). בהמשך התחברנו עם כל ילדי השכונה: הצברים והעולים החדשים והתחלנו לשחק ביחד במשחקים המשותפים שלנו:

המשחקים ששיחקנו

שיחקנו במשחק המעגל (חותכים בסכין חתיכות מהמעגל וכל אחד שואף להגיע לשטח הגדול ביותר, המנצח הוא המשתתף שהצליח לרכוש את מירב השטח של המעגל). משחק המקלות (3 מקלות), שבע אבנים וכדור (כדור הטניס צריך להרוס את מגדל האבנים ולאט לאט צריך להרכיבו מחדש בלי שיפגעו בכך), קפיצה בחבל, מחניים, כדורעף, גוגואים (גרעינים של מישמיש) וקלאס.

שמות החברים והחברות שלי – התימנים: ציון בוריה, מזל חרפוף, חנה עייש, מנחם ואברהם ג'מיל. האשכנזים: זהבה מרל שטיין, (שטיין-אבן), קובי קושניר, מירה'לה שפירא, ציפי ברקוביץ' ובלה מצליח (טורקיה). סבתי וחברותיה הגיעו לארץ עם שמות גלותיים: גיטה, מניה, זיסה, שיינדלה וכד' בארץ זה עוברת לטובה, מרים, זיוה ויפה. במשך הזמן הייתה השתלבות מושלמת בין ילדי העולים לצברים.

למדתי מסיפורה של סבתא הרבה מילים בהם היא השתמשה, שאנו לא מכירים היום, כמו למשל: בית העם- סבתא אמרה שזה דומה למתנ"ס של היום. סנטרוזה- הוא שם של שזיף (רוזה הקדושה). קיכאלאך- הן עוגיות חמאה. לצ'ו (שם הונגרי), זה סלט מבושל, פלפל, עגבניות, בצל… גיטה- פירושו טובה. אפיקורס הוא איש שאינו שומר מצוות. פיילה – זו גיגית שבה היו מתרחצים ועושים  בה את הכביסה הבייתית ועל הפרימוס – על זה בישלו את האוכל. ועל המקרר היא סיפרה: "היה בלוק קרח שמקרר את המקרר ולא היה מקרר חשמלי כמו היום ותמיד המים היו נוזלים. בנוסף היו בשכונה מוכרים שונים שהיגיעו עם עגלות: עגלת הקרח, חלב והנפט היו דברים מרכזיים בכל בית".

הזוית האישית

גם אני וגם סבתי מודות לפרוייקט החשוב הזה קשר רב דורי, שבו יכולתי להעמיק את ידיעותי על משפחתי ועל חייה של סבתי.

מילון

ווזבוזים
אשכנזים

פולטוסק
עיירה בפולין שאמא של סבתא למדה וחייה בה

ג'ויינט
תנועה יהודית, לא ציונית שעזרה ליהודים

ציטוטים

”שמרי על הארנק הזה וכל פעם שתסתכלי עליו הזכרי בי“

הקשר הרב דורי