מאגר סיפורי מורשת

באחד הלילות העיר אותי אבי ואמר לי להתלבש ונתן לי כיכר לחם שחור בתוך שקית בד עם כתפיה ואמר לי לקחת את הלחם וללכת לרחוב בן יהודה 26 בתל אביב למשפחת ווישנטן ולהביא להם את הלחם.לקחתי את הלחם עם שקית הבד וירדתי לרחוב.

ברחוב היה עוצר היה אסור ללכת בלילה. אני הלכתי לכוון רחוב בן יהודה. בדרך, כמעט הגעתי אל ביתמשפחת ווינשטן , כשלפתע עצר אותי חיל אנגלי שהוא דובר אנגלית. לא הבנתי מה הוא מדבר או רוצה, לא פחדתי. הוא לקח ממני את השקית שבה היה מונח הלחם ובדק את הלחם, בתום הבדיקה, החזיר אתהלחם אל שקית הבד. דרכתי לו על הנעל. הוא התרגז והתחיל לדבר אלי באנגלית , לא הבנתי את מה שאמר,אבל מטון הדברים, הבנתי, שעלי להסתלק מהר. וכך עשיתי והמשכתי ללכת במהירות  לבית של משפחתווינשטן.

הגעתי לבית של משפחת ווינשטן. דפקתי בדלת. פתחו לי את הדלת. נתתי להם את הלחם בתוך שקית הבד. הם קבלו אותי יפה,  ונתנו לי לישון אצלם בבית. בבוקר קמתי והמשכתי בדרכי חזרה הביתה.  אמי הכינה לי ארוחת בוקר ושלחה אותי לגן הילדים.

עברו עשרים וחמש שנים, הייתי בן 31. יום אחד, אבי קרא לי ואמר לי:

"אתה זוכר שכשהיית בן 6 נתתי לך לחם בתוך שקית בד להעביר למשפחת ווינשטן ברחוב בן יהודה?"ואמרתי לו: "כן אני זוכר". אז הוא סיפר לי את הסוד: בתוך ככר הלחם שהעברת, היה מונח אקדח. האקדח ששימש אותנו לשמירהעל בתי התושבים.