מאגר סיפורי מורשת

עלינו לארץ ב- 1951 מעירק, אחי כבר היה בארץ .

הוא ידע על תכנון בואנו, אך לא ידע מתי נגיע. וכך במשך שבוע נסע מידי יום ל"שדה התעופה" לוד,

שדה התעופה היה אז צריף קטן. מידי יום המתין  אחי לבואו של המטוס עם משפחתנו,

האם היגיע מטוס מעירק?

ואכן בסוף הגענו, שהותו של אחי לפננו בארץ עזרה בהתאקלמות, ומשפחתי עברה לגור בדירה

משותפת בפרדס כץ.  

אני הייתי בת 17 כשהגענו לארץ ונשלחתי לקיבוץ עין חרוד, עם קבוצת נוער, כמו כל הצעירים העולים החדשים. בבוקר עבדנו בקיבוץ במסיק זיתים ועבודות חקלאות נוספות. אחרי הצהריים למדנו עברית באולפן בקיבוץ.

בתקופה ההיא, בה הגעתי לקיבוץ היו מריבות במשק בין שני הקיבוצים:  "עין חרוד איחוד" ל"עין חרוד המאוחד". 

בשנת 1952, הסתיים המאבק והיה פילוג גם בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים. הקיבוץ חולק

לשניים. שני קיבוצים האחד של נאמני מפ"ם והשני של תומכי מפא"י.

 

 היום אני גרה ברמת גן, יש לי שלושה ילדים נשואים.  כל ילדי למדו בביה"ס המתמיד.

אני זוכרת את בית הספר,עוד כשהוא היה בצריף ישן ורעוע. והיום אני תלמידה בגיל כמעט 80 ,

באותו בי"ס "המתמיד", בו למדו ילדי, אני לומדת מחשבים, בתכנית הקשר הרב דורי,

מלמדת אותי רותם מורתי הצעירה והמקסימה.

 

 

 

אני נהנית מהלימודים בתכנית הקשר הרב דורי ומהחברים שאני פוגשת שם

 

 

זו חוויה מיוחדת ללמוד בבית ספר בו למדו ילדי, בגילי המופלג.  בעיר רמת גן אני אוהבת במיוחד את הפארק הלאומי, בו נהגתי לטייל עם ילדי והיום עם הנכדים , אנחנו שטים באגם בסירה ומטיילים להנאתנו בפארק ואף בספארי.הנכדים תמיד מתרגשים במיוחד  בסאפרי, בקרבת החיות ובמיוחד חביבים עליהם הקופים עם התעלולים שלהם. 

ביה"ס המתמיד רמת גן

מורה מובילה כרמית הרשקוביץ

הקשר הרב דורי