מאגר סיפורי מורשת

אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי השנה בבית הספר "נפתלי" . סבי סימון גר בהולנד בעיר אמסטרדם. לכן, את הסיפור של סבא שלי סימון, שמעתי בהולנדית דרך הסקייפ, פלאי הטכנולוגיה וכך הוא סיפר.

קוראים לי סימון  בגלל שזה היה שם אביו של אבי ודורות רבים לפניו. אם אתה גר כל חייך באמסטרדם

ורוכב על אופנייך לעתים קרובות, אז יש לכל מקום סיפור משלו.

  

זה המסלול שלנו היום…

נתחיל ביער של אמסטרדם. אני מאוד אוהב לרכב לשם, מפני שיש שם שקט ואין מכוניות, ואני תמיד נזכר

איך נכדתי לאה נרדמה כשישבה בכיסאה על אחורי האופניים, בנסיעתה הראשונה איתי באופניים.

בדרך הביתה מהסופר אני עובר על יד גן השעשועים ונזכר איך נכדותיי מישראל נוהגות לרכב על

אופניהן במהירות במעגלים כאשר הם באות לביקור.

 

כאשר רכבתי בפעם הראשונה ברחוב בו עומד הבית שבו אשתי נולדה וגדלה אני נזכר באסון הנורא

מלחמת העולם השנייה שבה היא גדלה. כאשר אני רוכב על יד מגרש הכדורסל ששיחקתי בו עולים

בי הזיכרונות, איך זמן קצר לאחר שהתחתנתי סיימתי משחק כדורסל אך נפצעתי בגבה והייתי צריך לרכוב

על אופניי לבית החולים. התקשרתי אל אשתי לבקש ממנה שתבוא לשם. שנינו הגענו באותו הזמן

אני באופניים והיא במונית. לאחר הטיפול הרפואי, חזרנו יחד על אופניי הביתה.

 

כאשר  יש לי לפעמים פנצ'ר אני חושב על האופן בו לימד אותי סבי לתקן פנצ'ר, בפעם הראשונה הוא הראה

לי איך לעשות זאת. כאשר אני ניסיתי, הוא אמר לי שעשיתי הכל לא נכון.

כאשר אני נוסע בפארק אני חושב על העובדה שכל כך רגוע שם וגם איך ישבתי שם ליד ארגז החול עם

נכדתי, בגלל שבתי הייתה צריכה לנוח כי היא הייתה בהריון.

 

זה כיף שאני יכול לרכוב על אופניים בגלל שסבי לימד אותי, הוא שם אותי על האופניים החזיק את הכידון

והלך איתי קצת ופתאום נתן לי דחיפה. כך למדתי לרכוב על אופניים.  ברכיבה על אופנים , זה לא תמיד

נגמר טוב, כשאני חושב על זה, אני נזכר  במקרה שבו בתי הקטנה ישבה על תיק העבודה שלי שהיה

מונח מאחורי האופניים. לאחר רכיבה קצרה היא נפלה מהאופניים. במקרה נוסף אני זוכר, איך שרכבתי

אחרי משחק כדורסל, הייתי מאוד חלש ורכבתי אם תיק גדול מלפנים, התקרבתי אל מסילה של "טרם"

וחשבתי לעצמי אוי ואבוי, תיזהר מהמסילות ועוד לפני שממש הגעתי אל המסילות, הכביש היה חלקלק

ומרוב פחד שאני אחליק מהמסילות, לא הייתי זהיר והחלקתי על הכביש. 

 

אני זוכר שקנינו לבתי הבכורה ג'ודי את האופניים הגדולות הראשונות שלה. אני זוכר שבחרנו את הצבע

כתום בגלל שזה היה יפה. כשהיא למדה בכיתה ו' , היא נסעה לטיול של שלושה ימים, עם האופניים הכתומות שלה. כשאני בא לבקר את נכדיי סוזי ויאשיה, אני רואה את האופניים של בתי השנייה סנה. אופניה היו כחולות ומה שנחמד בהם, שגם היא וגם נכדתי הגדולה, לאה,  רכבה עליהם.

 

כל הסיפורים האלה סובבים סביב הולנד ובעיקר  סיפורי זיכרונות מהעיר אמסטרדם, בירתה של הולנד.

האופניים מלווים את סיפורי זיכרונותי, אפילו כשנסעתי גם לחופשה בצרפת, נסעתי עם אופניים ואוהל.

כל אלה הם זיכרונות העבר,  אבל אני ממשיך לרכוב על אופניים ובכל יום נוספים עוד סיפורים חדשים

לזיכרונות וממשיכים לרכוב, בשבילי הסיפורים של החיים.