מאגר סיפורי מורשת

כשסבתא דליה נולדה, סבה נפטר ולאחר מכן אביה רצה להנציח את שם אביו ולקרוא לסבתי על שם אביו שנקרא דוד, אך מאחר וסבתי היתה ילדה לא יכלו לקרוא לה דוד על שם סבה, והחליטו לקרוא לה דליה – כלומר שם עם אותה עם אות התחלתית של השם דוד. שם משפחתה היה מרגלית לפני הנישואים זהו שם עברי מאחר וסבתי דור שלישי בארץ ושם המשפחה העברי ניתן לסבה.

סבתי נולדה בשנת 1951 בחודש יולי, בבית חולים אלישע שנמצא על הר הכרמל ומשמש עד היום כבית חולים לכל דבר. סבתי היא הבת הבכורה במשפחתה ויש לה עוד 2 אחיות ושמן:  זיוה ועירית.

סבתי גרה בילדותה בשכונת הדר בחיפה ואת רוב ילדותה בילתה בגני משחקים בקרבת ביתה, מכיוון שהאזור היה מאוכלס בילדים רבים הוקמו מסביב לשכונה הרבה גני שעשועים. בזמן נעוריה הצטרפה לתנועת הצופים "צופי ריאלי" ושם בילתה את רוב הזמן.

לסבתי בזמנו היו אוספים מיוחדים כגון: מפיות שהייתה אוספת מכל העולם, בולים ששמורים אצלה עד היום באלבומי בולים כמו כן היה לה אוסף גלויות מכל מקום בעולם, היא היתה תמיד מבקשת מהקרובים בזמן נסיעתם לחו"ל שיביאו לה מפיות, בלים וגלויות מיוחדות מחו"ל.

סבתי הייתה נוהגת לשיר את כל שירי החגים, בנוסף אהבה להאזין לשירים של זמרים שהתפרסמו באותה תקופה והיו שרים את שרי ארץ ישראל.

סבתי גרה בשכונה שבה היו הרבה ילדים ויחדיו הם היו משחקים קלאס וגומי ובחורף הם היו תוקעים סכין חדה באדמה ומי שהיה כובש הכי הרבה חלקים היה מנצח.

סבתי הייתה בגן ילדים מגיל שנה וחצי עד גיל חמש ולאחר מכן עברה לגן חובה בשדרות אום, לאחר מכן בגיל שש עד גיל 14 למדה סבתי בבית ספר עממי – "בית ספר רמז" , ולאחר מכן עברה ללמוד בתיכון במשך 4 שנים. לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר התגייסה לצ"הל ושירתה שירות מלא.

בשרות הצבאי

סבתי התחתנה בגיל 20 לאחר שסיימה את הצבא, החתונה נערכה באולמי קריית מוצקין. לאחר שלוש שנים נולד בנה הראשון אייל כשסבתי הייתה בת 23, אמי ליאת נולדה הילדה האמצעית כשסבתי הייתה בת 25, כשסבתי הייתה בת 30 נולדה דודתי עינבל.

הזוית האישית

נועה: למדתי על סבתא כי היו לה המון אוספים בילדותה בנוסף למדתי כי היא נקראת דליה על שם סבה. אהבתי במפגשים לראות את סבתא בשעות בית הספר. אני חושבת שהקשר שלי ושל סבתא התחזק, מכיוון שלמדתי על סבתא עוד דברים למרות שחשבתי שאני יודעת עליה המון. אני חושבת שהרווחתי שעות איכות נוספים יחד עם סבתא.