מאגר סיפורי מורשת

העלייה לארץ ישראל

סבא רבא שלי, מיכאל מלאך, עלה לארץ ישראל מרוסיה בשנת 1922, ביחד עם אמו ואחותו.

סבתא רבא מרים זילברמן עלתה לארץ מרוסיה בשנת 1924 ביחד עם אמה ואחיה, הם הפליגו באנייה "רוסלן" מנמל אודסה, והגיעו לנמל יפו.

התקופה הייתה זמן שלאחר המהפכה הרוסית והתעוררות התנועה הציונית.

השנים הראשונות בארץ

בשנים הראשונות עבד מיכאל בבניית בניינים בתל- אביב והשתתף בבניית בית-ביאליק, לאחר מכן עבד כנהג בחברת "המעביר". מרים עבדה כפועלת בבית החרושת "מספרו" לייצור סיגריות. תנאי הקיום היו קשים.

מרים ומיכאל התחתנו בתל-אביב בשנת 1925 וגרו בשכונת נווה-צדק בדירה קטנה.

סבתא אביבה נולדה בתל-אביב כבת הצעירה ולה 3-אחים ו- 2 אחיות.

ההתיישבות בכפר-מל"ל

זמן קצר לאחר לידתה התיישבה המשפחה בכפר מל"ל אשר בשרון, מושב עובדים בשרון הדרומי נוסד בשנת 1908 בשם "עין חי", מאוחר יותר-שונה שם המושב לכפר מל"ל על שם הפעיל הציוני "משה לייב לילינבלום".  שם הקימה המשפחה משק חקלאי של פרדס הדרים ולול.

שנות המאבק להקמת המדינה

התקופה הייתה טרם הקמת המדינה ,במשך כל שנות ילדותה המוקדמות נחשפה לאווירת המאבק להקמת המדינה מאחר ו-אחי הגדול חיים נלחם בשורות הפלמ"ח , (בגדוד השלישי של ה הפלמ"ח) , והאח הצעיר ממנו אליהו שירת בחי"ש, (חיל השדה של ארגון ההגנה), שירת כתותחן.

אליהו נהרג בקרבות לטרון בדרך לירושלים כשהוא בן שש-עשרה שנים וארבעה חודשים (19487 17). אווירה זו השפיעה על התפתחות התודעה הלאומית שלה.

באזור בו היא גרה הייתה לה רק חברה אחת, היא שיחקה משחקים רבים בשדות ובחורשה הסמוכה, הן אהבו לרוץ אחרי עגלתו של מחלק הקרח ולקבל שברי קרח לליקוק.

ילדות

היא למדה בבית-הספר היסודי: ברנר בכפר סבא, זכור כי בשבוע הראשון שלי בכיתה א', נפטר הנשיא הראשון למדינת ישראל-פרופ' חיים וייצמן, היה יום אבל ולא הלכנו ללמוד בבית הספר.

בתקופת התיכון עברה המשפחה לגור בתל-אביב שם סבתי, אביבה, למדה ב"תיכון חדש"  בתקופה זו-היא הצטרפה ל-תנועת הנוער-"השומר הצעיר".

אהבה לארץ ישראל

האהבה לארץ ישראל התפתחה בליבה של סבתי מגיל רך בעקבות סיפורי הוריה על תקופת עלייתם לארץ: הקשיים הכלכליים, העבודה הקשה בבניין, התנכלויות של השכנים הערביים מיפו (למרות שחלקם עזרו לסבתא רבא) ,דרך האווירה ששררה בביתם –אווירה אשר נוצרה כתוצאה מהשירות ההתנדבותי של האחים הגדולים בפלמ"ח ובחי"ש. מאוחר יותר-לאחר קום המדינה, חומר קריאה רב אשר נמצא בבית, ספרי זיכרון לנופלים ובהם-קורותיהם, מחשבותיהם ואהבתם לארץ-נקראו חזור וקרוא על ידה.

סביבת המשק החקלאי והמושב, השדות והחורשות היו אהובים מאוד על-ידיה והמחישו את הקשר החזק לארץ.

קורות סבא ברוך

האהבה לארץ ישראל משותפת לסבא ברוך ולסבתא אביבה.

ברוך נולד בווילנה שבליטא, השם העברי שלו ברוך על שם סבו שנרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה, ושמו הליטאי הוא בוריס.

ברוך קיבל חינוך ציוני. שמע רבות מאימו על קורות חייה בתקופת המלחמה. הם היו מאזינים כל-הימים ל"קול ישראל-לגולה", הם חגגו את חגי ישראל בחוג המשפחה ועם ידידים יהודים. הוא היה משתתף בהתכנסויות של נוער ציוני ליד בית הכנסת בחגים ובמועדים, בעיקר זכורות לו חגיגות שמחת-תורה.

כאשר התאפשרה עליית יהודים מברית המועצות לארץ ישראל, בשנת 1972 עלתה המשפחה לארץ: ברוך עלה עם הוריו בגיל 23 ביחד עם אחיו וסבו מצד האם. לאחר שהות במרכז-קליטה בנתניה-עברו להתגורר בתל-אביב.

ברוך נקלט בעבודה שתאמה את השכלתו כמהנדס-אלקטרוניקה בתעשייה האווירית.

באוקטובר 1973, מלחמת יום כיפור גויס לצה"ל ולאחר טירונות מקוצרת הוצב כמפקד צוות תותח ברמת הגולן ושם נשאר עד תום מלחמת ההתשה. שירת ברצון ומתוך תחושת חובה-לאומית שירות מילואים רצוף לאורך השנים.

ב- 1975 הקים בית בישראל התחתן עם ילידת הארץ, (סבתא אביבה), נולדו להם שלושה ילדים-אמא אשרת ושני הדודים-מיקי וגיא.

השירים האהובים על סבתא

שירי נתן אלתרמן המבטאים את רוח תקופת טרם הקמת המדינה ואת האהבה לעיר העברית הראשונה: תל-אביב.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.