מאגר סיפורי מורשת

אמא שלי, מרים, נולדה בגרמניה בעיר ברלין. בעת עליית הנאצים לשלטון היא הייתה בחורה בת 17 שלומדת בבית הספר התיכון. בזמנו עסקה בהתעמלות על מכשירים. הוריה הבינו שאין עתיד ליהודים בגרמניה וחפשו דרך לברוח מגרמניה.

בשנת 1938 התקיימה המכבייה בארץ והצורר הנאצי שהציג עצמו כאוהד ספורט, אפשר לקבוצת מכבי ברלין לצאת לישראל ולהשתתף במכבייה בתנאי שיפקידו ערבות כספית גבוהה כדי להבטיח שובם לגרמניה.

אמא שלי כמובן שלא שבה לגרמניה וכך נשארה בארץ במעמד בלתי חוקי. היה חשש באותה עת שהשלטון האנגלי מסלק מהמדינה כל מי שנכנס בלתי חוקי. לכן אמרו לה שאינה יכולה להישאר בתל אביב ועליה לחפש מקום מרוחק. היא עלתה על הרכבת והגיע לבנימינה.

שם הכירה אותה אבי, מאיר פולק, הם נשאו ונולדנו אחי ואני.

מרגע הגיעה לארץ, מרים התאהבה בה. הארץ הייתה חלק בלתי נפרד ממנה, הקמת המדינה אשר הצילה את חייה ואפשרה לה חיים, הקמת משפחה ואושר רב.

כל יום דאגה לומר לנו עד כמה היא אוהבת את המדינה ואסירת תודה לאלוהים שאפשרו לה לעלות לארץ ולהציל את חייה. כמו כן בכל הזדמנות ציינה בפנינו שנדע שמדינה אינה דבר המובן מאליו ועלינו לשמור עליה מכל משמר. דברים אלו, בין השאר, גרמו לי להישאר בצבא הקבע במשך כ-12 שנים. הגעתי לדרגת אלוף משנה בצבא ועשיתי מילואים עד גיל 60.

האהבה לארץ ומדינה היא צוואתה של אמי ואני עושה כל שניתן על מנת לקיימה מידי יום.

הזוית האישית

רומי: נהניתי מאוד עם סבא, שמחתי שהשתתפנו יחד בתכנית.

סבא אילן: היה לי מאוד מרגש לספר לרומי על אמי ועל אהבתה לארץ ישראל. חשוב לי להעביר את המסר הזה לדורות הבאים שלנו.