מאגר סיפורי מורשת

סבתא ברטה אליזרוב מספרת לנכדתה אורה חפצ'יק את סיפורה.

קוראים לי ברטה אליזרוב , ולפני נישואי שם משפחתי היה ד'זבסרוב.

עיר הולדתי טשקנט, היא עיר הבירה של אוזבקיסטן, העיר נמצאת במזרח המדינה, והיא בירת המחוז הנקרא על שמה. נולדתי בשנת 1941 היה זה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. נולדתי חמישה ימים לאחר שהגרמנים פלשו לרוסיה, ופתחו במלחמה.

היינו חמש אחיות במשפחה. אחותי הגדולה ממני הייתה מאוד מאוד דומה לי, קראו לה מרים. יום אחד מרים שיחקה לה בסלון הבית שלנו, ולפתע השכנה נכנסה ואמרה משהו לאמי, ז"ל, היא אמרה שאחת מהבנות האלו ימותו, (היא התכוונה עלי ועל אחותי)  ולאחר כמה ימים אחותי נפטרה.

באותה תקופה ההפצצות והקרבות שבחזית המלחמה בין חיילי רוסיה וגרמניה היו בעיצומם. באחד הלילות, בשעת לילה מאוחרת, כשכול בני הבית ישנו את שנתם. לפתע, נשמעו בדלת ביתנו דפיקות חזקות, כשאבי פתח את הדלת, הוא ראה חיילים רוסים בפתח, שהגיעו לגייס את אבי לצבא. אני הייתי אז בת 40 יום בלבד. הם נכנסו הביתה והוציאו את אבי ז"ל מהבית, ומאז ועד היום לא זכיתי לראות אותו יותר.

כעבור שנים רבות התחתנתי וילדתי שלושה ילדים בטשקנט.

בשנת 1973 עליתי לארץ ישראל, והתחלתי בחיפושים רבים אחר אבי. זה היה פשוט החלום של אימא שלי למצוא אותו, אבל לצערנו, לא מצאתי את אבי.

ההתאקלמות בארץ הייתה לא פשוטה, היו לנו קושי בהבנת השפה שלא הכרנו. גם המנטליות והתרבות בארץ שונים מהתרבות שממנה הגעתי. כשנה לאחר עליתי לארץ ילדתי את בתי הרביעית. ולאחר מכן במשך השנים נולדו שני ילדיי הקטנים. כשהייתי בגיל 38 נולד נכדי הראשון ובגיל 64 ניני הראשון.

כיום אני בת 78 סבתא ל14 נכדים+ חמישה נינים.

הזוית האישית

הנכדה אורה, תודה לך סבתא ששיתפת אותי בסיפור המשפחה.