מאגר סיפורי מורשת

סבא דני אטל נולד בשנת 1955, בישראל, השנה הוא משתתף בתכנית הקשר הרב דורי ומספר לאורי כיצד הכיר את סבתא זיווה?

סבא דני מספר:

הכרתי את סבתא לראשונה בבית ספר התיכון "עמל" בו למדנו יחד, זה היה כשהיינו צעירים מאוד בגיל 17. המשפחה קיבלה את הקשר בינינו יפה, אמנם היינו צעירים, אך באותה תקופה זה היה מקובל. לאחר סיום הלימודים התחתנו. לא היה בכלל קושי בין המשפחות. משני הצדדים תמכו ועזרו. אבא של סבתא קנה לנו בית קרוב מאוד לבית שלהם.

התחתנו בגיל 18. בגיל 19 נולדה בתנו הבכורה דודה שלך, שלי. בגיל 20 נולדה אימא שלך, רינת. בגיל 23 נולד הדוד שלך מוטי.

ביום החתונה

אני חיזרתי אחרי סבתא ויזמתי את הקשר בינינו. השקעתי מאוד בחיזורים אחרי סבתא. הייתי לוקח אותה לטיולים באופנוע ולראות סרט. בזמנו לא היה לי כסף לקנות מתנות ולכן נהנינו יחד מהדברים הפשוטים. כיום אנחנו עדיין ממשיכים לבלות, בעיקר בבית.

עם השנים הפכתי להיות אדם יותר סובלני. אני חושב שהשתבחתי עם הזמן. לדוגמה יש לי הרבה יותר סבלנות לעזור בניקיון ובמטלות הבית.

מזיכרונות הילדות שלי – אולם הקולנוע "אביב" בטבריה

"מבנה קולנוע אביב ומועדון גיל הזהב שאנו מספידים היום בייסודו נקרא "בית העם" ע"ש ח.נ ביאליק. נבנה בשנות ה – 30 של המאה הקודמת ע"י חברת "אחוזת בית" ביוזמת ועד שכונות קריית שמואל ע"ש סר הרברט סמואל, הנציב העליון הבריטי לפלשתינה א"י.

לאחר גלגולים רבים עם קום המדינה הועבד כנכס קק"ל לעירית טבריה. המבנה בן 400 מקומות הישיבה לאחר שפוצים, אירח את הצגות התיאטרונים העבריים שבאו לפרקים לעיר, נערכו בו ערבי תרבות מטעם ועד הקהילה וועד השכונה. זכיתי להיות בו סדרן כחבר "מכבי" ביחד עם אנשי  "הפועל" ששמשו כסדרנים בהצגות התאטרון…"

קישור לכתבה המלאה

הזוית האישית

במפגש כתתי של תכנית הקשר הרב דורי