מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו ולמדתי בבית הספר הצרפתי הנקרא "סונסול". אבי עבד עם האמריקאים ואמי הייתה תופרת, והמצב הכלכלי היה טוב ואפילו מאוד. הייתה לנו עוזרת בית שעזרה במשק הבית ובטיפול ששת הילדים.

בגיל 12 הייתי חבר בתנועת "דרור" ודרך התנועה עליתי לארץ ב"עליית הנוער". בכדי להכין אותנו לעלייה לארץ הייתי עם קבוצת ילדים בצרפת למספר חודשים בבית ילדים. באוקטובר שנת 1951, הגענו לארץ ומשם פיזרו אותנו לקיבוצים, והקיבוץ שלי היה "גבעת חיים המאוחד". החיים בקיבוץ היו נוחים ומעניינים, בבוקר למדנו בבית הספר בקבוצת הנוער, לאחר מכן עבדנו כשעתיים ביום, כל אחד לפי מקצועו, אני עבדתי עם ילדים. היו הרבה פעילויות ספורט וטיולים.

חייתי בקיבוץ כ-5 שנים עד שהגיעו הורי ארצה בשנת 1955 עם עוד 2 אחים שלא הכרתי קודם, כי הם נולדו  נולדו במרוקו, ואז עזבתי את הקיבוץ, כדי לעזור להורי להתאקלם וכך הגעתי למגדל העמק. התחלתי עבודה במעון במגדל העמק כעוזרת גננת.

בעלי הגיע לארץ באותה עלייה של הורי ועבר לגור לידינו וכך הכרנו, ובשנת 1958 נישאנו. בתי הבכורה נולדה כשנה אחרי, כשהיא הייתה בת שנה עבדתי דרך "OSE" בטיפת חלב, בהדרכת אימהות צעירות. לאחר שנתיים התחלתי לעבוד כאחראית מטפלת בגן בשנת 1961, תוך כדי, למדתי טיפול בילדים לגיל הרך. לאחר שנתיים קיבלתי ניהול של ארבע כיתות גן, מגיל 3 חודשים עד 4 שנים. עבדתי בגנים כ-30 שנה.

סבתא מארחת את שמעון פרס

בשנת 1986 יצאתי לפנסיה. כיום אני סבתא ל-9 נכדים כאשר עמית, עמה אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, היא הצעירה מכולם.

הזוית האישית

עמית: למדתי מסבתא על פיתוח עצמאות, בגרות ותעוזה; סקרנות ורצון להגשים חלום; כיצד להתגבר על הקשיים והפחד מהלא נודע; קשר חזק למשפחה ולמדינה