מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דו קיום דתיים וחילונים במשפחתנו

זיכרונות מתולדות משפחתנו.
תמונות מהקיבוץ מנישואי נורית.
משפחת הירש - דתיים - מושב בית מאיר, לעומת משפחת קראוס - חילוניים - קיבוץ המעפיל

שמי נורית הירש. הוריי עלו מאוקרינה (גליציה), ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, במסגרת השומר הצעיר וכחלוצים הקימו את הקיבוץ בעמק חפר בשנת 1945. משפחתי הינם חילונים, פעילים בתנועה הקיבוצית, חלוצים, חקלאים ועובדי כפיים.
 
משפחתו של יצחק בן זוגי, (הירש/גרוס) שרדו את השואה באירופה (טרנסילבניה/רומניה) ועלו ארצה בשנת 1950. משפחת הירש הינה משפחה דתית גדולה שבה חלק חרדים (מאה שערים ירושלים) והשאר ליטאים, דתיים מודרניים יותר. 
הקו המשותף הוא ששתי המשפחות הגיעו מאירופה, עם רקע של יהדות דתית מסורתית. היידיש עזרה להידברות בין הוריי להוריו של יצחק ונוצרו יחסים טובים לקראת נישואינו. יצחק ידע לכבד ולסייע להוריו לאורך השנים. במקביל, הוא היה טייס בחיל האוויר ואחר כך למד באוניברסיטה. הוריו קיבלו את השילוב המיוחד שלו, מכיוון שעשה זאת בדרכי נעם ותמך במשפחתו הענפה בת שמונת האחים. מאז ועד היום אנו שומרים על קשר קרוב עם משפחת האחיםות: אנו נוהגים להתקשר כל יום שישי לאחל "שבת שלום"! האחד לשני, אנו נפגשים בחגים, חול המועד, פסח , סוכות, שמחות וימי אבל. לרוב, ביום העצמאות מתקיים פיקניק במושב בית מאיר על יד בית הסבים ז"ל בארגון של האח הצעיר אשר. אני מאמינה שהסיבה העיקרית ליחסים הטובים היא שיצחק נתן דוגמא לדו קיום זה.
עם המשפחה החרדית הקשר פחות תכוף בשל השוני באורח החיים, אך עדיין אנו ממשיכים לשמור על קשר מסוים. כדי לכבד את המשפחות הדתיות היינו נוסעים מדי פעם לשבת. כלומר, היינו מגיעים בשישי אחר הצהריים (לפני כניסת השבת) ועוזבים רק במוצאי שבת וכך יכלו ילדינו לספוג ערכי מסורת ומשפחה. וגם כשהזדקנו הורי יצחק, נהגתי לבוא ולעזור להם להתכונן לחגשבת ולרכוש עבורם מצרכים ואביזרים לבית. היו לנו יחסים טובים מאוד והם היו מגיעים לביתנו מדי פעם והתחשבנו במגבלות שלהם כגון כשרות וכיוצא בזה. סבתא לאה, אימו של יצחק, גרה בביתנו בסוף חייה וטיפלנו בה כמיטב יכולתנו עד לפטירתה בל"ג בעומר. יהי זכרה ברוך.
אני גדלתי בקיבוץ המעפיל. הורי עלו לפני השואה 1937-1939, משפחת אמי הייתה דתית והיא עצמה הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר", עלתה ארצה ולקחה חלק בהקמת הקיבוץ. אבי ממשפחה יותר מודרנית אבל כמובן, שהיו לו סבים דתיים והעולם הדתי לא היה לו זר. הם התייחסו בכבוד ובחיבה למשפחתו של יצחק, החתן שהיה האהוב עליהם. הם גם דיברו מדי פעם איתו ביידיש והוא החזיר להם אהבה.
 
ילדינו בילו בחופשות אצל הורי בקיבוץ והשתלבו בפעילות שם. בני ניצן, אבא של לי, היה הנכד הבכור שהתגאו בו מאוד וביטאו אהבה גם לאופיר וכרמית שעד היום נושאים זיכרונות יפים מתקופה זאת. המסקנה שאפשר לחיות ביחסי אנוש נאותים ולגשר בין שני העולמות: החילונים לעומת הדתיים.משפחתנו החילונית היא יהודית, מצטיינת באהבת ארץ ישראל וציונית ביותר. אני מאוד מקווה שלא תהיה הקצנה בין המחנה הדתי והחילוני. אני בדעה של  "חיה ותן לאחרים לחיות בדרכם."
 
אני מקדישה סיפור זיכרונות זה זה ללי נכדתי האהובה בטוחתני שלי תדע להכיל את העבר וההווה לעתיד מעניין ופעיל!  
   
מחבקת סבתא נורית. 
 
העשרה
יידיש: "ייִדִישׁ היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי. בימי הביניים נקראה לרוב "עברי-טייטש" או "לשון אשכנז", ולמן תקופת ההשכלה 'ז'רגון'. רוב אוצר המלים היידי הוא ממקורות גרמאניים, בין 20 ל-30 אחוז מהמלים הן ממקורות עבריים וארמיים, והנותר ממקורות סלאביים ולטיניים".‏
המעפיל, קיבוץ:"המעפיל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר. שנת ייסוד: 1938, שנת עלייה לקרקע: 1945. היישוב הוא חלק מהמועצה האזורית עמק חפר".
 
תשע"ו

מילון

המעפיל, קיבוץ
המעפיל הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי-השומר הצעיר. שנת ייסוד: 1938, שנת עלייה לקרקע: 1945. היישוב הוא חלק מהמועצה האזורית עמק חפר.

יידיש
ייִדִישׁ היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי. בימי הביניים נקראה לרוב "עברי-טייטש" או "לשון אשכנז", ולמן תקופת ההשכלה 'ז'רגון'. רוב אוצר המלים היידי הוא ממקורות גרמאניים, בין 20 ל-30 אחוז מהמלים הן ממקורות עבריים וארמיים, והנותר ממקורות סלאביים ולטיניים.‏

דו קיום
חיים של שני אנשים, קבוצות או גורמים זה לצד זה.

ציטוטים

”"חיה ותן לאחרים לחיות בדרכם."“

הקשר הרב דורי