מאגר סיפורי מורשת

אני מרים ייבנאי (לבית טננבאום) דור שני לשואה בתם של אפריים ופני טננבאום ז"ל. סבתא של מיכל יבנאי. הסיפור הוא על משפחתו של אבי ממשפחת טננבאום. סבתי מרים נרצחה במחנות יחד עם בעלה שלום ושתי בנותיה אווה ומיכל זיכרונם לברכה.

נולדתי בשנת 1943 בקיבוץ רמת הכובש ואני נקראית על שם סבתי מרים טננבאום זכרונה לברכה. שמי לאחר נישואי הוא מרים יבנאי.

נתחיל מההתחלה הוריו של אבי היו ציונים בכל רמ"ח איבריהם.

הם גרו בעיירה בפולין שמה לודז'. בבית דיברו עברית. מצבם הכלכלי היה מצוין והם וחיו באושר,- אך זה לא הספיק כי הם הרגישו צורך להגשים את הציונות. בשנת 1909 כשאבי אפריים היה בן שלוש הם עלו לארץ והתיישבו בראשון לציון ליד בית הכנסת הגדול.

הם השתלבו במקום וחשבו להישאר, אבל אז סבתי חלתה היו לה בעיות נשימה ואסטמה והרופאים יעצו לה לקבל עוד חוות דעת בדמשק שבסוריה, היא עלתה על רכבת ישירה מהארץ לדמשק והגיעה אל הרופא המפורסם שאמר לה: שאקלים המזרח התיכון אינו מתאים לה והיא חייבת לחזור לאירופה.

החלום הציוני נמוג והמשפחה חזרה ללודז'.

החיים המשיכו להתנהל כרגיל עד עלייתו של היטלר!!! אבי המשיך לחלום על ציון והצטרף לקבוצת "החלוץ" שם עבד ולמד על החקלאות בארץ. הדרישה לעלייה לארץ הייתה של זוגות נשואים. אבי נישא לאחת הנשים בקבוצה רק כדי שיוכלו לעלות. קראו לנישואים אלה נישואים פיקטיביים. זה היה בשנת 1935.

אבי, אפריים טננבאום, היה ממקימי קיבוץ רמת הכובש שם פגש את אמי פני טננבאום (לבית גרוך 1942 אמי שהייתה בהריון איתי. היא עוד הספיקה להודיע למשפחת אבי בגטו לודז' וסבתי שמאוד חיכתה להמשך הדור, נכד או נכדה בישראל הייתה נרגשת מאוד הספיקה לסרוג מתנה לתינוק או לתינוקת, לנכד או הנכדה שימשיכו את הדור אחריה מכנסונים קטנים עם כתפיות ורקמה ושלחה את המתנה לארץ והמתנה הגיעה וזה היה ממש נס!!!

באותו הזמן לא יכלתי להבין את הקשר ביני מרים טננבאום לבין סבתי מרים טננבאום רק ברבות השנים הבנתי את החיבור בין חוט צמר דק לשמות שלנו. כשהגיעו השמועות על מחנות ההשמדה ניסה אבי להציל את אחותו מיכל ולהביאה לארץ. ולאחר מכן את המשפחה כולה.- אך כל ניסיונותיו לא צלחו והמשפחה נשלחה מגטו לודז' לאושוויץ. זמן קצר לאחר מכן נולדתי 1943 ואבי החליט לקרוא לי על שם אמו והיום אני מרים טננבאום יבנאי.

 להמשך קריאת המכתבים בקישור הבא:

הזוית האישית

היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא מרים וסבא זהר למדתי המון דברים על המשפחה שלי שלא ידעתי לפני ולמידה של מילים חדשות.