מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דור שני לשואה, דור ראשון לתקומה

אני ונכדתי ירדן
אני בכיתה ו', מנגנת בחליל
חיי בארץ ישראל

קוראים לי שרה, אני נקראת על שם סבתי, אימא של אבי, שנפטרה בזמן מלחמת העולם השנייה. שם משפחתי מנעוריי הוא גולדרינג והיום שמי מושקוביץ'. לשני שמות אלו אין משמעות מיוחדת. נולדתי בבת ים בתאריך 12.7.1947 לפני קום המדינה. במשפחתי הגרעינית אני הבת הבכורה. יש לי אח אחד, שמו דוד, והוא צעיר ממני בארבע שנים.

כשהייתי תינוקת התחילה מלחמת העצמאות. באותה תקופה גרנו בבת ים הסמוכה ליפו. ביפו התנהלו קרבות. באחד מהם כדור תועה פגע בקיר שסמוך למיטתי ובדרך נס לא נפגעתי. לאחר האירוע לא הסכימה אמי להישאר בבת ים ועברנו לרעננה, שם עבד אבי בייצור בלוקים לבניין.

בילדותי אהבתי לשחק בחוץ עם ילדי השכונה. שיחקנו בתופסת, במחבואים, בכדור ובחמש אבנים. כשהייתי בת ארבע נולד אחי דוד, שיתפתי אותו במשחקים ודאגתי לו אם התרחק מהבית. אמי היתה עקרת בית ודאגה שתהיה כל יום ארוחה חמה. במיוחד אהבתי עוף בגריל וקציצות. אהבתי לטייל בשדות שמסביב לשכונה ופעם אחת כשהתרחקתי מהבית נתקלתי בכוורת דבורים שהתנפלו עלי, עקצו אותי ואני ברחתי הביתה. הייתי בגן ילדים שנקרא גן שרה כשהייתי בת 3. גן אורה היה גן החובה. למדתי בבית ספר ברטוב ואחר כך בתיכון אוסטרובסקי במגמה הביולוגית. בכיתה היינו שישה תלמידים בלבד ואני הייתי הבת היחידה. כשהייתי נערה הייתי ספורטאית מצטיינת, במיוחד בריצות קצרות של 60 מטר. בית הספר שלח אותי לתחרויות ספורט ולקורס מיוחד במכון וינגייט.

אירוע מגיל ההתבגרות שהיה משמח היה בת המצווה שלי שאותה חגגתי עם חברה, ההורים והכיתה. בתקופה הזו כל הנערים והנערות אהבו לרקוד לצלילי מוזיקה כמו שירים של פול אנקה, אלביס פרסלי, החיפושיות ולהקות זמר אחרות. היינו נפגשים בבתים פרטיים ורקדנו עד אור הבוקר. כמו כן קיבלנו מועדון בהרצליה, שם אהבנו לרקוד ושם גם פגשתי את וילי שהפך להיות, לאחר מספר שנים, בעלי.

התגייסתי לצה"ל בשנת 1965, עשיתי טירונות בבה"ד 12 ולאחר שסיימתי קורס חובשים הוצבתי בבה"ד 12. לבסיס זה הגיעו טירוניות מרעננה והן זכו לטיפול אוהב ממני שכלל אוכל טוב ומנוחה במרפאה. בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים ואני עדיין הייתי בצבא. השתחררתי מצה"ל ונרשמתי ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ולתעודת הוראה. מצאתי עבודה כמורה לכימיה בתיכון אוסטרובסקי. בתיכון זה גם הייתי כתלמידה. עבדתי באוסטרובסקי 36 שנים עד שפרשתי לפנסיה.

במהלך השנים נולדו לי שלושה בנים: גיא, יובל ויונתן. שלושתם הקימו משפחות ונולדו לי נכדים. היום אני גימלאית ונהנית מהחיים.

הזוית האישית

סבתא שרה: הרצון ליצור קשר בעזרת התכנית, סבל מהעובדה שהיינו בימי קורונה ולכן לא יכולתי להיות ביחד עם נכדתי ירדן באותו מקום ליד המחשב. ולכן התכנית מבחינתי הייתה יותר מדי טכני ופחות אישית. בשיחות פרטיות עם ירדן אני מספרת לה על חיי בארץ. כמו כן אני מוכרחה לציין את הערכתי לעובדה שלמרות התנאים הקשים של ימי קורונה, לא ויתרתם על התכנית והמשכתם אותה עד לסופה, ועל כך כל הכבוד.

ירדן: בתכנית למדתי וגיליתי המון דברים שלא ידעתי לפני כן על סבתא וגם באופן כללי.

מילון

תקומה
מעמד, התחדשות, תחייה, תקומת המדינה

ציטוטים

”אני רוצה להעביר לירדן ולשאר נכדי את העובדה השמחה שיש לנו מדינה משלנו - יש לנו בית“

הקשר הרב דורי