מאגר סיפורי מורשת

אני רוצה להתחיל את הסיפור שלי בסיפור של הורי,  פלה ומרדכי רוט.

אתחיל בסיפור של אבי, מרדכי. הוא נולד בשנת 1902 בפולין, בכפר קטן. היו לו  אח ששמו יוסף ואחות ששמה פרידה. בגיל צעיר הוא הצטרף  לתנועת השומר הצעיר, שימש בה מדריך לקבוצת בנות. ב- 1920 עלה לארץ  כחלק מהעלייה השלישית עם גרעין  של השומר הצעיר. תמונה של אבא.

עם בואם לארץ עבדו חברי הגרעין בסלילת כבישים ובייבוש ביצות באזור עמק יזרעאל. הם הקימו את קיבוץ בית אלפא בעמק יזרעאל המזרחי.

ב-1930 נסע לברלין כדי ללמוד מוסיקה ובעיקר זמרה. במהלך שהותו בברלין החל להופיע בזמרה במקומות שונים והקליט תקליטים ראשונים של חברת הד ארצי שקמה בברלין בשנות השלושים. באותן שנים הכיר את אימא שלי, פלה והם התחתנו וב-1935 נולדתי בברלין.

 העליה לישראל

בשנת 1936 החליטו לעלות לארץ בגלל החרפת גילויי האנטישמיות בגרמניה. עם בואם לארץ היו מספר חודשים בביתה של דודתי, אחות אמי סלקה, במושב נהלל שבעמק יזרעאל  בתנאים קשים ובצפיפות רבה. לאחר מספר חודשים עברה המשפחה לתל אביב. אבי החל להופיע כזמר בליווי של אימא שלי בפסנתר ובאקורדיון במקומות שונים בארץ.

אימא שלי פלה לבית טננבוים  נולדה בעיר בנדין שבפולין .משפחת מנתה שבעה ילדים חמש אחיות ושני אחים. בשנות העשרים שלה נסעה לברלין וסיימה את לימודיה בקונסרבטוריון למוסיקה בהצטיינות יתרה.  היא הופיעה בקונצרטים קאמריים בפולין ובגרמניה. עם בואם לארץ החלה להופיע עם אבי כפי שציינתי קודם והייתה גם מורה לריתמיקה בגני ילדים ובבתי ספר. ארבעת אחיותיה עלו לארץ ושאר בני המשפחה וההורים נספו בשואה.

תמונה של הורי 

האחיות של אימא שלי שעלו לארץ היו רחל, לאה וסלקה. לסלקה היו שני ילדים כרמלה ושמעון והם היו שני בני הדודים היחידים שלי.

אני גדלתי בתל אביב. למדתי בבית ספר יסודי, בית חינוך מאוחד ברחוב טשרניחובסקי. המורים היו מסורים מאוד והקדישו תשומת לב רבה לתלמידים. כמה מהתלמידים בכיתה הצטרפו בכיתה ז' לתנועת נוער השומר הצעיר ובעקבותיהם נכנסו רבים לתנועה כולל אני.

בשנים שמסוף בית ספר יסודי ועד סוף התיכון הייתי בתנועה ואלו היו שנים מעצבות בחיי מהרבה בחינות. המדריכים היו מצוינים והעשירו את הידע שלנו בכל מיני תחומים השקפת העולם שלי עוצבה באותן שנים ועם כמה מהחברים נשארתי בקשר עד היום. לעיתים בערבי שבת כשבילינו בריקודי- עם, ליוויתי את הרוקדים בנגינה באקורדיון.

אני מלווה את אבי באקורדיון

בשנות נעורי ביליתי את החופשות מבית הספר אצל משפחתי בנהלל. אהבתי מאוד את דודתי ובני בני הדודים שלי וגם את העבודה בחקלאות במשק שהיה להם. זכורים לי היטב כמה מהאירועים החשובים בתולדות המדינה אחד מהם הוא החלטת האו"ם מנובמבר 1947 בדבר החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. ההחלטה על הקמת המדינה עוררה כמובן התרגשות רבה. האזנו לרדיו כדי לדעת מה תהיינה תוצאות ההצבעה במתח רב ועם קבלת התוצאה הסופית פרצנו בשאגות שמחה. ירדנו לרחוב והצטרפנו למעגלי הרוקדים. אירוע שני, הקשור להחלטה על הקמת המדינה היה מלחמת השחרור. המלחמה גרמה למתח רב ולפחד מפני מה שיהיה בעיקר אחרי מאי 1948 כאשר מדינות ערב הצטרפו למלחמה. המשפחה שלי עברה במהלך המלחמה לקרובים שגרו מחוץ לתל אביב. היו מקרים שמטוסים הפציצו את המקום ואנחנו מצאנו מקלט בחפירות שנחפרו ליד הבית. בשלב מסוים במלחמה החליטו ההורים שלי לשלוח אותי לשנה לקרובי משפחה שלנו בקיבוץ גן שמואל.

אחרי סיום בית ספר היסודי עברתי ללמוד בבית ספר תיכון, גימנסיה שלווה. בתקופת הלימודים המשכתי את הפעילות בשומר הצעיר ולקראת הצבא התגבש גרעין שאמור להתגייס לנח"ל ולהצטרף אחרי השחרור לקיבוץ כרמיה בדרום. כתוצאה מירידה בכושר הגופני שלי בתקופת השירות השתחררתי כעבור שלושה חדשים והמשכתי לשרת  בשל"ת בקיבוץ שער הגולן.

באותה תקופה ביקשה אותי המשפחה שלי מנהלל אם אוכל לבוא ולהיות אצלם במשק בגלל ששני בני הדודים שלי נענו לקריאתו של בן גוריון לצאת לעזרת העולים החדשים במושבים שהוקמו אז. הסכמתי ברצון ועברתי לחיות בנהלל במשך שנה.

אחרי התקופה הזאת בנהלל החלטתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל. הלימודים היו מאוד מענייניים כי היו לנו מרצים טובים מאוד. לקראת השנה השנייה של הלימודים קיבלתי עבודה במחלקת הקשר של משרד החוץ ועבדתי שם עד סיום הלימודים לתואר ראשון.

אחרי סיום הלימודים חזרתי לתל-אביב התחתנתי עם סבתא שולה והתחלתי לעבוד בהוראה בהיסטוריה. בהתחלה לימדתי בבית ספר אורט בנות ואחר כך עברתי ללמד בתיכון הראשונים בהרצליה שם עבדתי עד הפרישה לגמלאות כ-35 שנה לימדתי אזרחות והיסטוריה וביוזמתי נפתחה בבית ספר מגמה של היסטוריה מוגבר שנמשכת עד היום. אהבתי מאוד את עבודת ההוראה וקיבלתי הרבה תגובות חיוביות מתלמידים במהלך הלימודים וגם לאחר מכן.

תוך כדי עבודת ההוראה התחלתי ללמוד לתואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב וסיימתי את הלימודים בהצטיינות. באותה תקופה התבקשתי על ידי המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל-אביב לכתוב עבודת מחקר על מפלגת פועלי ציון שמאל בארצות הברית לצורך כתיבת העבודה למדתי אידיש. העבודה זכתה לביקורת טובה ותורגמה לאידיש והתפרסמה בכתב עת של אוניברסיטת תל-אביב עבודת המחקר השנייה הייתה בנושא "הקמת סיעת תכלת לבן בהסתדרות", והיא עסקה בהחלטה של תנועת החרות להקים סיעה בהסתדרות הכללית.

במהלך השנים נולדו לנו שלושה ילדים תמי אייל ולימור. תמי היא פסיכולוגית קלינית אייל עוסק בכושר גופני ולימור פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית. ולהם נולדו ילדים אוהד, עידו, יובל, טל, ליאור, גיא, ענבל, לירי ויהלי

הזוית האישית

יהלי: היה לנו מאוד כיף ומעניין מאוד התחברנו אחד לשנייה למדנו המון אחד על השני. אני מאחלת לסבא שמחה, אושר ואהבה.

סבא יעקב רוט: מאחל לך הצלחה בלימודים ובכל אשר תעשי.