מאגר סיפורי מורשת

בראשית כתיבתי אני רוצה להודות לבית ספר פינס על היוזמה הברוכה בלקיחת חלק בתכנית "הקשר הרב דורי". השתתפותי בתכנית אפשרה לי יחד עם נכדי גילעדי המקסים, אהוב  והבכור בנכדיי, להעלות על הכתב את סיפור השורשים שלי, את הבית בו גדלתי, סיפור חייהם של אמי ואבי סבתא רבא וסבא רבה היקרים ואהובים ז"ל, שגידלו אותי עם המון חום ואהבה ובזכות אהבה זו הקמתי משפחה מדהימה, ילדים ונכדים מקסימים. הם האושר והשמחה בחיים שלי ושל בעלי המקסים סבא דוד.

יש לציין שהתהליך והמפגש השבועי בבית הספר מרגש ומעצים וכייף לי לעבור את התהליך עם גילעדי נכדי המקסים ואהוב ולספר לו את המורשת. גילעדי זכה להכיר את סבתא רבה סולטנה הוא היה בן שמונה, כאשר היא נפטרה. יש לציין, שהמון חגים חגגנו יחד עם סבתא והמשפחה המורחבת ובתי אודליה היקרה שמאוד אהבה את סבתא סולטנה היתה באה לבקר עם הנכדים. סבתא סולטנה היתה  מאושרת ושמחה ומתרגשת מהביקורים. גילעדי נכדי לא זכה להכיר את סבא לכן חשוב לי לספר על סבא רבה שהיה אדם מדהים חם ואוהב, דתי ומקפיד על התפילות בבית הכנסת והנחיל זאת לילדים את המסורת  סבא רבה אני זוכרת בילדותי שאבי היה מאוד מקפיד לגבי תפילות בית הכנסת במיוחד תפילת ערבית  בכדי שיהיה מנין הוא היה עומד מחוץ לבית הכנסת ומבקש מהגברים שיכנסו להתפלל וכולם היכרו אותו וכאשר ראו אותו ידעו שהוא מחכה להכניס אותם לתפילה מאוד כיבדו אותו ואהבו את אבא שלי. בזמנו האווירה בארץ היתה מאוד משפחתית עם השכנים וכייפית.

אני וגילעד 

אני בת הזקונים להורים שלי, תמיד הייתי שם בשבילם כאשר הם הזדקנו סעדתי אותם והילדים שלי חונכו ותמיד ידעו שכבוד אם ואב במקום הראשון בבית, ואני שמחה שהעברתי את המורשת לילדי.

סבתא סולטנה וסבא רחמים רבא (ז"ל נפטרו  בשיבה טובה) הם היו דתיים ושומרי מסורת.

הסיפור שהם סיפרו לי בילדותי ואני רוצה להעביר זאת לנכדי.

סבתא סולטנה וסבא רחמים רבא נולדו בפרס עלו לישראל מתוך ציונות ונישקו את האדמה עם עליתם לארץ ישראל עם שבעת ילדיהם. סבתא סולטנה תמיד סיפרה כמה טוב במדינת ישראל עם כל הקושי היא הייתה ממש מאושרת ושמחה

בשנות החמישים (1950) למדינת ישראל השתכנו במושב  בדרום התגוררו באוהלים זאת הייתה תקופת צנע במדינת ישראל הם היו מקבלים אוכל בתלושים לפי מספר הנפשותהם עבדו במשק, בישראל נולדו עוד ארבעה ילדים כאשר אני סבתא ירדנה נולדתי בשנת 1955 כבת זקונים למשפחה.אני גדלתי במשפחה מאוד חמה ושמחה ההורים שלי היו אנשים מאוד חמים והעניקו לנו המון אהבה,הבית תמיד מלא ושמח בארוחות חג כולם היו באים הילדים הנכדים והנינים, והמון ריחות של תבשילים.

כל המשפחה עבדה קשה כולל האחים הבוגרים. הם עבדו בחקלאות ובמרעה צאן,אני גדלתי על הסיפורים של האחים הגדולים שלי ומההורים ואני מאוד שמחה שהם העבירו זאת לאחים הצעירים עד היום הם מספרים ונהנים מהחוויות. אני גדלתי במשפחה מאוד חמה בית פתוח ושמח.

בשלב מסוים ההורים עזבו את המושב ועברו להתגורר בעיר ואחי הגדולים התחתנו והקימו משפחות.

אני זוכרת את החגים בבית אמא ואבא במיוחד בחג הפסח שאמא שלי סבתא סולטנה הייתה מתכוננת לחג,הדבר שממש זכור לי כאשר כל השכנים באים לעשות הגעלה לכלים עם פרימוס וסיר מים רותחים בחצר הבית. וכל הבית היה כשר למהדרין ומוכן לחג שכולם היו באים ליל הסדר כולל הנכדים שלי שזכו לבלות בחגים עם סבתא רבה.אני נישאתי בגיל צעיר מאוד 19 עם בעלי דוד היקר שגם הוא בא ממשפחה בברוכת ילדים כאשר סבא דוד היה הבכור מתוך עשרה ילדים.

נולדו לנו שלושה ילדים מקסימים רחמים בני היקר על שם סבא רבא, אודליה בתי היקרה שאת שמה נתנה סבתא סולטנה  ואני מאוד שמחה על כך ושי היקר בן הזקונים.

שלושת ילדי היקרים נישאו הקימו משפחות יפות השבח לאל.

יש לי תשעה נכדים מתוקים ומקסימים שאלוהים ישמור אותם שהם אהבת חיי וממלאים אותי באושר ושמחה.

גילעד עשה אותי סבתא בגיל 50 מאוד מאוד התרגשתי הייתי בלידה שלו שזו חוויה עצומה.

כאשר אני נישאתי לבעלי דוד הוא בא ממשפחה עם 9 ילדים כאשר הוא הבכור, בן מדהים להורים שלו שעזר בגידול אחיו. חמותי היתה אישה בשנות 40 לחייה שאני היכרתי אותה היינו ממש חברות אישה מופלאה ומיוחדת זיכרונה לברכה. אני ילדתי את בני בכורי רמי. לאחר כשנה הייתי בהריון שני עם אודליה בתי אמא של גילעדי יום אחד בביקורי אצל חמותי היא מבשרת לי שהיא בהריון עשירי ומה לעשות? אמרתי לה שזה נהדר ושמח והכל בסדר ילדנו יחד בהפרש של חודשיים זו הייתה חוויה הדודה והאחיינית גדלו יחד.

אני מאוד מקפידה להקדיש לכל הנכדים שלי אחת לשבוע לבוא  לכל אחד להיות איתם ולשחק יחד עם זאת אני מקדישה זמן לבישול במטבח שזה אני מאוד אוהבת והנכדים אוכלים את התבשילים שזה אוכל חם וטעים. כמו כן הנכדים אוהבים שאני מדי פעם לוקחת אותם לאכול בחוץ שזו חוויה נעימה וכייפית. אני חייבת לציין את הבדל משחקי הילדות בתקופתי : שיחקנו הרבה בחוץ במשחקים שונים ומגוונים לעומת הדור של נכדיי שצמודים לניידים ומשחקי מחשב .

זה ממלא אותי באהבה אני חוזרת הביתה בערב מאושרת תמיד אני אומרת שאלוהים ישמור אותם בבריאות טובה ונחת להורים.

אני נולדתי בארץ ישראל בשנת 1955 ביום הולדת 60 ילדיי עשו לי הפתעה ויצאנו  בעלי והילדים כלותי וחתני ונכדיי אהובים לקיבוץ וחגגו לי יום הולדת  שלא אשכח שזה היה מרגש וקסום

עבדתי בסולל בונה 35 שנים בתחום הבטוח אהבתי מאוד את העיסוק בנושא ביטוח והנהלת חשבונות. פרשתי לפנסיה מוקדמת בגיל 56 וזאת בכדי להיות עם הנכדים ולעזור לילדי אני ממש מאושרת שיש לי שיש לי את הזמן והאפשרות להיות עם המשפחה והנכדים ולהיות תמיד בשבילם. ולהקדיש מזמני למשפחה ולחוות יחד איתם.

אני ובעלי דוד תמיד מקפידים בחגים להזמין את משפחתי המורחבת לארוחות חג מאוד שמח, אני מכינה המון תבשילים טעימים.

אנחנו חוגגים ימי הולדת לנכדים שזה ממש חוויה ואושר עצום. אני כסבתא  אחת לשבוע הולכת לשלושת ילדי להיות עם הנכדים מבשלת להם משחקת איתם ופשוט עושים כיף הם מחכים לי שואלים אותי סבתא באיזה יום את אצלנו ואני ממש מאושרת ושמחה זה ממלא אותי. הנכדים משתפים אותי בחוויות שלהם.

אני מלאת הערכה לגילעדי שהוא מאוד פעיל חברתית גם בבית הספר הוא סגן מועצת התלמידים שזה דורש המון שעות ונותן לו סיפוק ומעצים אותו, מדי יום שישי הוא מורה בכיתה ב', כמו כן, אחראי מחשבים בבית הספר. הוא שחקן כדורסל במכבי גדרה. יתרה מכך גילעד שלי נכד מקסים עם כבוד והערכה.

השנה בחג החנוכה חגגנו לגילעדי שלי יום הולדת 12 כל המשפחה המורחבת, הילדים הנכדים המתוקים שלי באו והיה ממש מרגש ושמח.

הזוית האישית

סבתא ירדנה: בסיום תהליך הקשר הרב דורי יחד עם גילעדי נכדי הבכור המקסים והיקר והעלאת הסיפורים מהעבר מילדותי ומבית הורי עד עצם היום הזה. זו חוויה מעצימה! מאוד נהניתי מהמפגשים השבועיים עם גילעדי וגם להעביר לו את הסיפורים המרכזיים בחיי ובחיי משפחתי. גילעדי היה קשוב מאוד ושאל שאלות. אני חושבת שזה נתן לשנינו המון וגם הקשר התחזק .מאוד אני אוהבת את גילעדי שלי המון המון מאחלת לנו עוד שנים טובות בריאות ושמחות ומאושרות לכל המשפחה האהובה שלי, תודה לבית הספר פינס על היוזמה המבורכת.

גילעד: אני נהניתי לפגוש את סבתי מדי שבוע ולשמוע את סיפור חייה ושל המשפחה המורחבת וגם ללמוד מושגים חדשים שליוו את חייה של סבתא.