מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ב 25 לחודש נובמבר 1947 כבן בכור להורי לאה (לולה) לבית מובשובסקי וליצחק גייר

בתאריך 29 לנובמבר באותה שנה התרחש מאורע חשוב ביותר בתולדות העם היהודי המתחדש . התקבלה

החלטת העצרת הכללית של האו"ם על תוכנית החלוקה של ארץ ישראל לפיה יסתיים המנדט הבריטי על א"י

ויקומו שתי מדינות יהודית וערבית זו ליד זו . המאורע המשמח הכפול של הולדת בן בכור ושל האישור שניתן

להקמת מדינה יהודית מסמל את הסיפור של המשפחה שלי .

 

הסיפור מתחיל בעיר וורשה אשר במדינת פולין שם נולדו הורי. אבי נולד בשנת 1916 ואמי בשנת 1917.

באותם השנים התנהלה באירופה מלחמת העולם ה -1 שגרמה למיליוני אבדות בנפש ולהרס רב ברכוש . 

 

עם סיום הלימודים בבית הספר התיכון כתלמידה מצטיינת התקבלה אמי לאוניברסיטה בעיר וורשה. באותו הזמן

התחילו ברחבי פולין הגבלות חמורות על היהודים והם גרמו לה להבין שלא תוכל להמשיך בלימודיה. בעקבות

החינוך שקבלה אמי בביתה ובמשפחתה המורחבת היא בחרה לעלות לארץ ישראל ולנסות להשלים את לימודיה

באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

אמי הגיעה לתל אביב בשנת 1936 ופגשה שם מספר קרובי משפחה שעלו לא"י מפולין מספר שנים קודם

והתחילו להתבסס כאן. הניסיון להתקבל לאוניברסיטה הצליח והיא המשיכה בלימודיה לתואר במדעי החיים.

לשם כך היא עברה להתגורר בירושלים והתחילה להכיר חברים חדשים. אחד מחבריה החדשים היה מי

שלעתיד יהיה אבי ושמו יצחק גייר. 

 

משפחתו של אבי התגוררה גם היא בפולין. לאביו הייתה בשותפות עם עוד שלושה מאחיו מפעל בענף הטקסטיל

והם הצליחו מאוד. המצב הכלכלי שלהם היה טוב וזה בשונה מהמצב ששרר ברוב המשפחות היהודיות שהתגוררו

ברחבי פולין. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר ורשה אבי הגיע גם הוא לירושלים והחל את לימודיו

באוניברסיטה העברית. 

 

בחודש ספטמבר 1939 התחילה באירופה מלחמת העולם השנייה. המלחמה התחילה עם פלישת גרמניה

הנאצית לשטחי פולין. במהלך המלחמה התרחשה השואה – רצח שיטתי של העם היהודי ע"י הנאצים ועוזריהם.

תחילתה של תוכנית ההשמדה היה ריכוז היהודים בגטאות ובמחנות ריכוז ואחר כך רצח והשמדה.במהלך שנות

מלחמת העולם השנייה התנהלו החיים בארץ ישראל כסדרם, אך הדבר הנורא שקרה הוא שנותק הקשר של אבי

ואמי עם המשפחות שלהם בפולין. 

 

בשנת 1943 הוקמה הבריגדה היהודית. זו הייתה יחידה צבאית שהורכבה מחיילים מתנדבים מאנשי הישוב

שהתגייסו לצבא הבריטי כדי לעזור במלחמה נגד הגרמנים. אבי שהיה באותה שנה עדיין סטודנט בירושלים

התגייס לבריגדה וצורף ליחידת התותחנים. בראשית פעולתם היו להם משימות הגנה בארץ ישראל ורק לקראת

סיום המלחמה הם נשלחו לאיטליה לקו החזית מול הגרמנים ועזרו בניצחון אליהם.

 

בתום המלחמה בחודש אפריל 1945 הם המשיכו במשימות שונות באירופה, ובן היתר הושיטו סיוע לניצולי שואה

ותרמו לעלייתם לא"י. החיים בארץ אמי סיימה את האוניברסיטה בשנת 1942. באותה תקופה הגיעו הידיעות על

השמדת היהודים באירופה. מספר היהודים בארץ ישראל באותה תקופה היה רק  כ- 430,000 איש. הם היו

במבוכה ובהלם אך גם חסרי אונים ממה שקורה למשפחותיהם באירופה.

 

אמי הבינה שעליה מוטלת אחריות לפרנסתה והתחילה לעבוד במעבדות משרד הבריאות של המנדט הבריטי,

במטרה לרכוש ניסיון כדי לקבל רישיון לניהול מעבדה פרטית. עם סיום המלחמה נודע לה, הנורא מכל, שמשפחתה

בפולין אינה בחיים. כך גם קרה למשפחתו של אבי שכולה נספתה בשואה.

 

כשחזר אבי מאירופה הוא ואמי החליטו להתחתן במטרה להקים דור חדש בארץ. הם בחרו בעיר נתניה כמקום

מגוריהם החדש עם החזון להקים ולנהל מעבדה רפואית פרטית שתשרת את תושבי העיר והסביבה. עם לידתי

בנובמבר 1947, הם שכרו דירה ששימשה גם כמעבדה וגם כמגורים זמניים עד שנוכל לעבור לבית שקנו במעטחסכונותיהם. הם קנו בית בשכונת נווה איתמר במזרח נתניה.

 

במאי 48 עם הכרזת המדינה תקפו צבאות ערב את המדינה החדשה, החלה מלחמת העצמאות והוקם צה"ל .

כמו מרבית הגברים גויס גם אבי לצה"ל והוא הצטרף לחיל התותחנים והיה בין הראשונים להקמתו .

הוקמה ב-1944 וקרויה ע"ש איתמר בן-אב"י, דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה שנוסדה בשנת

1929 כישוב לבני המושבות . בשנת 1951 עם לידתה של אחותי עברנו לבית צמוד הקרקע בשכונה יחד עם

עוד 70 משפחות צעירות של חיילים משוחררים. השכונה שלנו הייתה כמו קיבוץ. בתים קטנים עם חצרות וגינה

וכולם משחקים יחד ברחוב. לכל מקום הלכנו ברגל או נסענו באופניים.  

 

כל אחד משני הורי תרם את חלקו לכלכלת הבית. יחד הם החליטו להקים עסק עצמאי וזה לא היה פשוט וקל

באותם שנים של ראשית המדינה. במהלך כל השנים שבהם הם הפעילו את המעבדה אמי הייתה שותפה שווה

לכל נושאי התפעול והפיתוח של העסק המשפחתי במקביל ניהלה את משק הבית. המעבדה פעלה בנתניה

במשך עשרות שנים. לימים לאחר שאני סיימתי את לימודי באוניברסיטה במקצוע הביו-כמיה והמיקרוביולוגיה

הצטרפתי גם אני ועזרתי חלקית להמשך העסק. במקביל העבודה העיקרית שלי בחיים הייתה בתפקידים שוניםבתעשיית התרופות שהתפתחה מאוד במהלך השנים בארץ – בעיקר בחברת טבע.

 

בשנת 1972 לאחר הכרות של כחצי שנה התקיימה חתונה שלי עם מרים לבית שפרן. ביום שבת 6 באוקטובר

1973 במהלך יום-כיפור פתחו צבאות סוריה ומצרים בהתקפת פתע נרחבת על ישראל. צה"ל ניהל קרבות קשים

עד שהצליח לעצור את הפולשים . אני גויסתי עם כוחות המילואים של צה"ל ונלחמתי בחזית הדרומית עד להסכם

הפסקת האש ב-24 באוקטובר. המשכתי בשירות המילואים חמישה חודשים נוספים. במהלך אותה תקופה,

בחודש ינואר 1974 נולדה בתנו הבכורה קרן (אמא של גילי)

 

סבא היקר תודה !

אני רוצה להודות לך על הכל: תודה אל זה שהקדשת את זמנך בשביל להשתתף בפרויקט,

תודה אל זה שסיפרת לי על משפחתך, ותודה ענקית על זה שאתה סבא שלי,

אוהבת אותך הכי בעולם

גילי

העבודה המשותפת במסע שורשים קצר אפשרה לי להעלות זיכרונות מחיי משפחתי הקרובה ולהאיר במעט

את נוף ילדותי. דברים שעוברים במשפחה מדור לדור הם חלק ממה שמייחד כל אחד מאיתנו כאדם. הבחירה להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, היא צעד נוסף בקיום המסורת המשפחתית והיא עוזרת לשמר את

הערכים שספגנו במהלך חיינו ולחבר בין העבר להווה.

על כך שהקדשת בזמנך ומהידע שלך במחשבים אני מודה לך מאוד

ומקווה שיהיו לנו שיתופי פעולה כאלה גם בעתיד

 

תשע"ד 2014