מאגר סיפורי מורשת

שמי שושנה רוזנפלד נולדתי בשנת 1950 בחודש יוני בעיר שימלאו ברומניה להוריי חנה ואליעזר קנאפ. מתקופת ילדותי בשימלאו יש לי זיכרונות יפים ונעימים של בית חם, אימא בשלנית, הבית היה מלא בריחות נעימים של אוכל. כשאמי חלתה את רוב זמנה הייתה מעבירה בעבודות יצירה של רקמה וגובלנים. היא הייתה ממסגרת אותם ותולה על הקיר. הבית שלנו היה מקושט בעבודות יד מרהיבות שהיא רקמה. באותה תקופה עבודות גובלנים היו אופנתיות ונשים רבות עסקו במלאכת יד בשעות הפנאי. אני זוכרת כשבאתי לבקר אותה היא ישבה ורקמה. רוב עבודותיה לקחו חודשים על גבי חודשים.

בעונת החורף נהגנו לשחק בשלג. היינו מתגלשים במגלשת העץ שאבי בנה לנו. בעונת הקיץ נסענו למעיינות מרפא ברחבי רומניה. בעיר הולדתי הייתה קהילה יהודית מאוד גדולה, שהקשר עמה נותק לאחר שעליתי לארץ. הרבה שנים לא היה התקיים קשר, כי כל אחד היה עסוק בבניית החיים החדשים בארץ החדשה.

לאחר 30 שנה חודש הקשר עם בני הקהילה! היום אנחנו קבוצה גדולה ומגובשת של אנשים מאותה קהילה בשימלאו ואנו נפגשים פעם בחודש. במפגשים המרגשים אנחנו משוחחים, נזכרים ומשחזרים חוויות מילדותנו. במהלך השנים יצאנו יחדיו למספר טיולי שורשים משותפים לרומניה והחוויה הייתה משמעותית. ביקרנו במבנה בית כנסת יהודי שבו נהגו להתפלל הוריי וכל חברי הקהילה והיום הוא הפך בעזרת תרומות למוזיאון  לזיכרון השואה.

בשנת 1975 התחתנתי עם בן זוגי אשר, נולדו לנו שלושה ילדים. שתי בנות ובן. בתנו הבכורה אמירה נולדה בשנת 1976. אמירה סיימה תיכון בהצטיינות במגמת מחשוב ובקרה ושירתה בצבא בחייל המודיעין. את לימודי התואר הראשון סיימה בטכניון במגמת הנדסת חומרה, היא התחילה לעבוד בפיתוח של מחשבים ניידים. היום היא עובדת במרכז הפיתוח ורשומים על שמה פטנטים. יש לה שלושה ילדים: הבכור יוגב ותאומות מקסימות שקד וסתיו.

בתי השנייה, צביה, נולדה ב-28 למאי 1977. צביה, רקדה בלט מגיל שש עד גיל שש עשרה, לפי שיטת royal academy של אנגליה. היא סיימה תואר ראשון בכימיה. תואר שני ודוקטורט, ואת הפוסט דוקטורט עשתה באוקספורד. היום היא פרופסור באוניברסיטת אוטריכט שבהולנד. יש לה שני ילדים.

בני השלישי משה אלעד, בן הזקונים נולד בשנת 1985 הוא סיים תיכון במגמת אלקטרוניקה. היום הוא מהנדס חשמל ועובד בחברת הייטק.

היום אנחנו פנסיונרים מטיילים בארץ עושים ספורט ושוחים ונפגשים עם בני המשפחה האהובים שלנו.

הזוית האישית

שושנה: בתכנית הקשר הרב דורי, נהניתי לעבוד יחד עם נכדתי שקד ולגלות את הכישורים הרבים שלה, הכבוד וחדוות הלמידה. שמחתי להכיר אנשים נפלאים בקבוצה, שסיפרו סיפורים מרתקים. הייתה חוויה נפלאה ויחס אישי וחם. נהניתי לראות את הדור הצעיר פעיל ומשתתף בצורה נפלאה.

שקד: במהלך התכנית חיזקתי את הקשר עם סבתא. למדתי על העבר שלה ועל בני משפחתה, למדתי על הילדות של אמי ודודיי ונהניתי המפגשים המשותפים. שמחתי לשפר את מיומנויות המחשב שלי ולתעד את סיפורי המורשת.