מאגר סיפורי מורשת

דוד וקנין נולד במרוקו ועלה לארץ בנובמבר שנת 1951. תאריך הלידה שלו הוא 4.4.1935.  הוא חוגג יום הולדת מדי פעם עם הבת שלו. דוד הוא הבן השלישי מתוך 12 ילדים, מהם שרדו שמונה (מתו לאחר ההריון). ההורים עלו לארץ עם בן נוסף שנפטר בארץ. כרגע נשארו שתי אחיות ואח.

דוד גדל במרוקו עד גיל 15. כילד אהב את הים והבריכה, הלך עם חבר לים על אופניים. בדרך חזרה פגע בהם רכב, חברו נפטר במקום והוא יצא ללא פגע. במרוקו גרו בדירת ארבעה חדרים להרבה נפשות, עד שהחליט דוד לעזוב את הבית. בשנת 1950 בגיל 15 עלה לארץ אחרי שפגש ציונים במועדון שהיה בו. בילדותו אהב לשחק כדורגל עם חברים בשכונה וללכת לים, הוא היה ילד אנרגטי שאהב "להשתולל" עם חברים. הוא שיחק הרבה כדורגל בשכונה עם חברים. לא היו גני ילדים במרוקו, במקום זה הוא היה נוהג ללכת לבית כנסת ללמוד תורה. בגיל 6 נכנס לבית ספר צרפתי לתקופה, בית ספר יסודי סונסול. הוא למד עד גיל 14 ועלה לארץ ישראל, ובארץ השלים את הלימודים בקיבוץ, שם עבד עם חברים בקיבוץ ונהנה. אירוע עצוב שהיה לו בילדותו הוא מות אחיו לאחר לידתם. הוא התגייס לנח״ל עם כל החבר׳ה מהקיבוץ והוא העדיף להמשיך בצבא בחיל הים, דוד לא חווה מלחמות בזמנו בצבא.

דוד התחיל לעבוד אחרי הצבא בשנת 1956, הוא היה עובד בניין כל חייו. הוא החל לעבוד בעבודה זאת עם אחיו הבכור, עבד כעצמאי ואהב את העבודה. הוא התחיל בגיל 21 ועבד עד גיל 82 – במשך 65 שנים דוד עבד. הוא ביקר בחו״ל במרוקו, באנגליה, והיה שלוש פעמים בחו״ל עד היום. דוד היה נשוי פעמיים, את אשתו הראשונה, לה נישא בשנת 1957, הכיר במקום מגוריו בקרית שמונה, את אשתו השניה, לה נישא בשנת 1975, הכיר בבני ברק, הוא ראה אותה ברחוב והתערב בשיחה שניהלה עם חברתה, וכך הם הכירו.  דוד אוהב את כל החגים, חוגג ביחד עם המשפחה שלו, אך אין לו מנהגים מיוחדים. יש לו שלושה נכדים הוא מבקר אותם הרבה והם מבקרים אותו. כיום שגרת יומו: הוא קם בבוקר הוא מגיע למועדון בסביבות תשע עד אחד עשרה, ואז חוזר הביתה לנוח לכמה זמן, אחר כך אז הוא הולך לבקר את נכדיו.

המוזיקה האהובה על דוד היא של זמרים מצריים: פאריד (אל אטרש), אום כולתום ועוד. עד היום הוא שומע את השירים המצריים של זמרים אלו.

הזוית האישית

גיא: היה כיף להכיר את דוד ולתעד את סיפורו.