מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דבורה אוחנה כדבורה הנביאה

סבתא דבורה שדה ושיר שלו
המשפחה של סבתא דבורה
סיפור עלייתה של משפחת אוחנה

סיפורה של סבתא דבורה שדה כפי שסופר לנכדתה שיר שלו:

סיפור העלייה של משפחת אוחנה

שמי דבורה שדה לשעבר דבורה אוחנה, באתי ממשפחה מרובת ילדים. שפת האם שלי היא צרפתית ומרוקאית

אבי יוסף היה אדם משכיל בתחילת דרכו איש עסקים עם מספר חנויות בדים תבלינים. יותר מאוחר היה מנהל חשבונות במפעל של אחיו הבכור שלמה. כשעלינו לארץ הייתה לנו סוכנות דואר ואבא היה מנהל בנק בדואר. לעת זקנה היה שליח ציבור הכין תלמידים לבר מצווה מיומן בתקיעת שופר ובגיל 81 הלך לעולמו. אימי חסיבה נישאה לאבי בגיל 16 כותבת וקוראת צרפתית גדלה משפחה ענפה לדוגמה זכתה לפני שנים ל"אם הבנים". בירושלים נפטרה בגיל 50 היום 40 שנה מאז נקברה.

העלייה לישראל ממרוקו

אבא היה ציוני וחלם על עלייה לארץ ישראל אמא חששה מהתנאים הקשים ששררו הארץ ישראל. במרוקו חייה היו נוחים ויפים היו עוזרות בית שכיבסו וניקו ואמא התפנתה לחנך את ילדיה. בשנת 1956 אבא ניסע לעלות ארצה אך לצערו הרב העלייה הייתה בלתי לגאלית ואסרו את אבא ל – 24 שעות. אבא הבין שכל מטרתו היא לעזוב את מרקש ולגור בעיר הגדולה קזבלנקה. כל חפצינו האישיים כולל תמונות ותעודות אבדו. גרנו בקזבלנקה עד שנת  1962 חיים נוחים וטובים אך חיידק הציונות לא הרפה מאבא. שליחים מארץ ישראל נכנסו בפתח ביתנו ללא הרף אך אמא בתוקף סרבה. לבסוף אמא נכנעה עשו הכנות לעלייה הכינו לנו דרכונים לצרפת. בצרפת שהינו במחנה מעבר קאן דרנס הכינו לנו דרכונים חדשים לישראל. נעלנו את דלתנו השארנו את הרהיטים ולקחנו רק חפצים אישיים על מנת לא לעורר חשד

פרטי האישיים

שמי דבורה נולדתי בשנת 1951 השם ניתן לי כי נולדתי בשבת שקראו את ההפטרה בה מוזכרת דבורה הנביאה. נולדתי במרקש הייתי הרביעית במשפחה בת 12 אחים. בגיל 5 אחותי נירה לקחה אותי לבית ספרה ורשמה אותי לכיתה א' (בדרך בקשה ממני להפסיק למצוץ אצבע אחרת המנהלת לא תקבל אותי לבית הספר.) כל חברי לכיתה נראו לי ענקיים. המבוכה המרובה גרמה לי לא לקלוט את המועד של מסיבת חנוכה. הגעתי לבית ספר אך לא היה שם איש, כנראה שמהתרגשות לא קלטתי את המועד המדויק. למדתי שנה אחת לקרוא לכתוב צרפתית את שאר הכיתות עשיתי בקזבלנקה. הגענו לביה"ס עם תלבושת כחולה וצווארון לבן שערי היה קצוץ על מנת למנוע הדבקה בכינים.

יום הלימודים החל בשעה שמונה בבוקר ובשעה שתיים עשרה חזרנו הביתה לארוחת צהריים ומנוחה קצרה חזרנו לביה"ס שבעים ורעננים בשעה שתיים והמשכנו ללמוד עד השעה חמש. חופשת הקיץ נמשכה שלושה חודשים. מתוכם חודש אחד נסעתי למחנה קיץ בעיר רבאט שהיא בירת מרוקו. היחסים החברתיים גברו על הקשיים הפיזיים כמו לינה על מיטות שדה בתוך אוהלים שמתחת לאבנים שרצו קני עקרבים. הפעילות האין סופית, הארוחות הטעימות השירות מחוץ לבית ללא קשר טלפוני והביקורים של מעט מההורים שבאו לבקר.

המרחק בין רבאט לקזבלנקה היה גדול ולא הייתה לנו מכונית ולא טלפון כך שהפרידה הייתה מוחלטת רק אני החברים והמדריכים. במרקש משפחתי הייתה משפחה אמידה דודי שלמה אוחנה, אחיו בכורו של אבי היה ראש קהילת מרקש.

ילדותי

גרנו בבניין של סבא יעיש, לכל אחד מבניו הייתה דירה בבניין יחד עם בני משפחתה. הייתה לי ילדות יפה. הורי אהבו אחד את השנייה משפחתי הייתה מסורתית היה מקובל להביא הרבה ילדים לעולם. בגיל שש עברנו לקזבלנקה עקב אילוץ של השלטונות שלא אפשרה עליה לגלית (חוקית). השהות בקזבלנקה הייתה מוצלחת' קזבלנקה היא העיר הגדולה והמפותחת בסגנון צרפתי עקב שליטתם של הצרפתים במרוקו עד לקבלת העצמאות בשנת 1956. בכל שבת נהגתי לבלות בקולנוע לארק ביקרתי בקרקס וראיתי מופעי פלמנקו (השפעת הספרדים). ביקרתי בכול-בו גלרי לפייט ובמונו פרי. תמיד לבושה בשמלות שנתפרו ע"י תופרת או ע"י אימי ונעליים ותיק תואמים.

הזוית האישית

שיר שלו משתתפת בתכנית יחד עם סבתא דבורה, מלמדת אותה לעבוד על המחשב ומתעדת את סיפורה.

מילון

עליה בלתי לגאלית
ההעפלה הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב⁻1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב⁻1948 . היא כונתה גם עלייה ב', משום שנעשתה בד בבד עם העלייה החוקית שנמשכה באותה עת על פי תקנות ההגירה החמורות שנקבעו על ידי ממשלת המנדט הבריטית. מתוך ויקיפדיה

ציטוטים

”היתה לי ילדות יפה. הורי אהבו אחד את השנייה .“

הקשר הרב דורי