מאגר סיפורי מורשת

ג'וסלין עלתה לארץ ישראל בשנת 1949. הדרך הייתה מתוניסיה לצרפת  ואחר כך לעין כרם בירושלים.

ג'וסלין מספרת:

"הגענו לנמל מרסי בצרפת, נשארנו בכפר גרנס, היינו שם כשנה וחודשיים. אחר כך  עלינו על אוניה לחיפה כשהייתי בת שלוש. ההפלגה הייתה לא חוקית. אבי היה כבר בעין כרם עוד הרבה לפנינו, הוא נלחם במלחמת העצמאות והוא בא לקחת אותנו מחיפה. הוא העלה אותנו על משאית והגענו לעין כרם. זה היה כפר ערבי שנכבש. בעין כרם יש נוף מדהים, יש הרבה כנסיות והרבה אנשים ביקרו בה.  גם היום תיירים רבים באים לבקר.

גרנו בבית  קטן של חדר אחד עם חצר ענקית ובה הרבה עצי פרי. בחדר היה טאבון שהיו אופים בו לחם עוד מלפני מלחמת השחרור.

התאקלמנו בעין כרם. לא הייתי בגן, שלחו אותי לכתה א' ולא ידעתי מלה בעברית. אני יודעת שאני מצויינת בחשבון. ילדים שידעו צרפתית ועברית לימדו ילדים חדשים. אני אהבתי ללמוד: היסטוריה, תנ"ך, ג"ג, הנדסה,  אך בלשון התקשיתי. 

בשנת 1959 עברנו לגור בתל אביב יפו. למדתי בבית יעקב, בבית ספר דתי. המשכתי לסמינר בבית יעקב.

בשנת 1961 התחתנתי. בשנת 1963 נולדה בתי הבכורה ובשנת 1964 נולדה בתי השנייה. בני נולד בשנת 1969

 ובני הרביעי נולד בשנת 1972. מבתי השנייה יש לי שלוש נכדות, אחת חיילת ותאומות בנות 17.

לבני שי נולדו שלושה ילדים: שחף, עומר ומאור. לדודי, בני הצעיר,  יש שני בנים: עידן בן השלוש וליאור בן ארבעה חודשים.