מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גם כשהבית קטן השמחה בלב גדולה

סבתא שולה מתעדת את הסיפור
חיבוק חם לשירה
המשפחה שלי

המשפחה שלי מנתה תשעה אחים ,זוג הורים ארבע בנות וחמישה אחים. עלינו לארץ מטורקיה בסוף שנת 1949 אחי הבכור לא עלה אתנו לארץ כי הוא שרת בצבא הטורקי. לצערי הרב כל אחיי נפטרו פרט לאחי הצעיר ואני. סבתא של שירה, אחותי, נהרגה בתאונת דרכים בערב ט"ו בשבט כשנסעה למרכז העיר הרצליה לקנות צימוקים כדי להכין חלות לחג. היא נהרגה  לעיני בתה, אימא  של שירה, היא עמדה בצד שני של הכביש וראתה את התאונה הקשה.
 
בגיל  שלוש עליתי ארצה, אני לא  זוכרת כלום מטורקיה. הגענו ישר למעברה בפרדס חנה. לאחר מכן למעברת שביב  בהרצליה, במעברת פרדס חנה גרנו באוהלים. אני יודעת מסיפוריה של אמי  שבחורף הקשה של שנת החמישים אחי הגדולים היו צריכים להחזיק את יתד האוהל כדי שלא יעוף.    
 
לא הלכתי לגן, למדתי בבית ספר גורדון, ואחר כך בתיכון ראשונים. לא התגייסתי לצבא כי משפחתי הייתה מסורתית ואבי לא אישר לי., (עד היום אני מצטערת על כך). הורי דאגו מאוד לחינוך שלנו למרות שהמצב הכלכלי היה מאוד קשה. רק אבי עבד בעבודת דחק  כדי לפרנס משפחה גדולה.       
אני זוכרת את החגים שחגגנו עם כל המשפחה  בבית קטן של 44 מ"ר, כל אחי עם ילדיהם הגיעו למרות שהבית היה קטן. לצערי, לא זכיתי להקים משפחה, כל אחי נישאו והקימו משפחות. לכן כל האחיינים שלי הם כמו ילדי, אני אוהבת אותם מאוד.
 
 תמונות מחתונתי
 

תמונה 1

 חתונתנו
תמונה 2
 
אני חיה עם בן זוגי, אורי אילן, קיבוצניק מקיבוץ עינת למעלה מ- 25 שנה. עבדתי בתל אביב בחברה ישראלית למעטפות  ואחרי תקופה קצרה עבדתי בעיריית הרצליה שלושים ואחת שנה בתפקידים שונים .
 
תמונה 3
 
העשרה
"בין פרדס חנה לבנימינה התקיימו מחנות צבא גדולים של הצבא הבריטי אשר בשיאם הכילו 20,000 חיילים‏. בתחילת 1948 הצליחו אנשי ההגנה בפרדס חנה לשכנע את הבריטים להשאיר את המבנים במחנה לצורך קליטת עלייה, ועם נסיגת הבריטים המחנה הוסב לארבעה מחנות עולים‏[2]. באוקטובר 1948 שכנו במחנה בפרדס חנה כ-4,500 עולים – כמחצית הקיבולת של המחנה‏, ומתחילת 1949 שכנו במחנה 10,000 עולים שגרו בצריפים ובאוהלים כאשר נעשה מאמץ שהנשים והילדים ישוכנו בצריפים‏. במחנה הייתה מרפאה עם 200 מיטות, מאה למבוגרים ומאה לילדים‏. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד (מעברת שבות עם) ומחנה העולים בפרדס חנה שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים‏. לקראת סוף שנת 1950 שהו בארבעת המחנות כ-15,000 נפש. בנוסף, הוקמו ליד מחנות העולים שתי מעברות"‏.
 
תשע"ו

מילון

מחנה העולים בפרדס חנה
ביו פרדס חנה לבנימינה התקיימו מחנות צבא גדולים של הצבא הבריטי אשר בשיאם הכילו 20,000 חיילים‏. בתחילת 1948 הצליחו אנשי ההגנה בפרדס חנה לשכנע את הבריטים להשאיר את המבנים במחנה לצורך קליטת עלייה, ועם נסיגת הבריטים המחנה הוסב לארבעה מחנות עולים‏[2]. באוקטובר 1948 שכנו במחנה בפרדס חנה כ-4,500 עולים - כמחצית הקיבולת של המחנה‏, ומתחילת 1949 שכנו במחנה 10,000 עולים שגרו בצריפים ובאוהלים כאשר נעשה מאמץ שהנשים והילדים ישוכנו בצריפים‏. במחנה הייתה מרפאה עם 200 מיטות, מאה למבוגרים ומאה לילדים‏. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד (מעברת שבות עם) ומחנה העולים בפרדס חנה שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים‏. לקראת סוף שנת 1950 שהו בארבעת המחנות כ-15,000 נפש. בנוסף, הוקמו ליד מחנות העולים שתי מעברות‏.

מעברה
מקום ארעי שבו שיכנו את העולים בקום המדינה

ציטוטים

”גם כשהבית קטן השמחה בלב גדולה“

הקשר הרב דורי