גלויה מהמלחמה
הסיפור שלי מתרחש בזמן מלחמת יום הכיפורים בחודש אוקטובר 1973.
כמו רבים אחרים, גוייסתי יום אחד במפתיע למלחמה. אשתי, חנה, הייתה בחודש התשיעי להריונה עם בתנו הבכורה. אז, לא היו טלפונים ניידים והדרך היחידה לשמור על קשר עם המשפחה היה טלפון ציבורי ומכתבים אני נהגתי לשלוח גלויה לאשתי כל כמה ימים כדי לשאול לשלומה ולהרגיע אותה שאני בסדר.
תמונה מתקופת השרות הצבאי שלי
הגלויה המדוברת היא גלויה ששלחתי לאשתי בתאריך שבו נולדה בתנו, אמא של אלעד, ובגלויה אני שואל אותה האם ילדה כבר ולא ידעתי שבאותן שעות היא הייתה בבית חולים ושיש לי בת. נודע לי שיש לי בת רק לאחר כמה ימים כשבמקרה פגשתי את אחי הצעיר באזור הלחימה. הוא איחל לי מזל טוב וסיפר לי שאני אבא.
ראיתי את בתי לראשונה רק לאחר כמה ימים ולמספר שעות הקטן. הפעם הבאה שראיתי אותה היה רק כשהסתיימה המלחמה.
הגלויה שמורה למזכרת במגירה העליונה בחדר השינה שלנו. בפעילות תכנית הקשר הרב דורי, כשחיפשנו חפץ מהעבר, עלה הרעיון לכתוב על הגלויה הזאת.
הגלויה
הזוית האישית
סבא מנחם: נהנהתי מאוד לספר לנכדי על סיפור משפחתנו ולספר לו על העבר שלי ועל המשחקים של פעם.
הנכד אלעד: נהנתי מאוד לשמוע על העבר של המשפחה על המשחקים של פעם ועל המוצרים של פעם.
מילון
גלויהכרטיס שנשלח בדואר כמכתב קצר ללא מעטפה; איגרת
מלחמת יום הכיפורים
התרחשה בתאריכים 6-24/10/73. ישראל נלחמה בסוריה ובמצרים.