מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גלגל המזל

מרגלית ונכדתה רימון
מרגלית והוריה
סיפורה של משפחת חרזי

אספר את סיפור משפחתי – משפחת חרזי.

בשנת 1949 עלו מתימן אבי סעיד ואמי בדרה חרזי עם חמשת ילדיהם זכריה, יוסף, אברהם, יונה ושלום.

בתחילה הם שכנו במעברת עין שמר שם התגוררו באוהלים בין השנים 1949 עד 1951. בשנת 1951 ירדו גשמים עזים וגם שלגים שגרמו לקריסת האוהלים, סופת השלגים החריגה, נקראת, "סופת דצמבר 1951 בישראל". תקופה זו הייתה מאוד קשה מאחר שלא הייתה פרנסה וגם היגיינה לא היתה ומצב האקלים לא כל כך עזר…

לאחר מכן בשנת 1952 הם עברו להתגורר במושב גדעונה, שם נולד ילד נוסף בשם יאיר. תנאי המגורים והחברה בגדעונה היו טובים מאוד למשפחה. לאחר מכן אבי החליט שהוא רוצה לעבור להתגורר במרכז הארץ קרוב לקרובי המשפחה. לאחר חיפוש רב מצא את המקום האידיאלי למקום מגורים עבור משפחתו, מעברת אליכין. במעברה זו, בשנת 1954, נולדה ילדה נוספת, ילדה זו היא אני, מרגלית. השמחה הייתה גדולה, אחרי חמישה בנים ובת אחת נוספה עוד בת!!!. לאחר כשנתיים נולדה בת נוספת בשם כרמלה. לאחר כשלושה חודשים עברה המשפחה לגור בישוב קבע ששמו נקרא אליכין.

כעבור כשנתיים נישאו ארבעה מילדי המשפחה וכך המשפחה גדלה, נולדו נכדים ונכדות כולם שמחים ומאושרים, עד ליום המר, בתאריך 23.2.1957,  קרה הנורא מכל, הבן הבכור בשם זכריה נרצח ע"י השכן מנחם חרפוף.

הרצח נעשה עקב מחלוקת על הכלב המשוחרר של מנחם. אישתו של זכריה התלוננה בפני בעלה זכריה שהכלב מלכלך לה את הכביסות באופן קבוע. זכריה פנה אל השכן מנחם וביקש ממנו לקשור את הכלב. למנחם זה לא התאים, כאשר זכריה יצא לתפילה ארב מנחם לזכריה וכאשר ראה אותו, דקר את זכריה בבטנו. זכריה לאחר הדקירה ניסה להגיע לטלפון הציבורי, אבל כעבור מספר צעדים קרס ונפח את נשמתו. משפחתו של זכריה נשארה ללא אב עם ארבעה ילדים קטנים. משפחתו התמודדה עם קשיים רבים.

הילדים גדלו ובגרו והגיע גיל הגיוס של הבן הבכור בשם ציון. ציון התגייס לסיירת אגוז במחצית אוגוסט ושירת עד חודש פברואר. בתאריך 22.2.1970 נפל ציון בעת מילוי תפקידו.

לבן השני של סבא סעדיה ששמו יוסף נולדו שמונה ילדים אחת מהם היא אביבה. אביבה התגייסה לצבא בינואר 1981. בתאריך 4.2.1982, איחרה אביבה לקום ממיטתה, אמה באה להעיר אותה ומצאה אותה ללא רוח חיים. בזה לא תמו תלאותיה של משפחת חרזי.

בין השנים 1988 – 2001 נפטרו הסבא והסבתא.

לא די בצרות שפקדו את המשפחה, בשנת 2006, הנכד בשם עמוס, בנה של יונה, נפגע בתאונת עבודה ונהרג, הוא השאיר אישה וחמישה ילדים צעירים. יונה אחותי הגדולה והנערצת נפטרה בתאריך 16.1.2020 יהי זכרה ברוך.

לאחר תקופה כה עגומה וקשה הגיעו ימים טובים. המשפחה הלכה והתרחבה בנכדים בנינים ובני נינים.

קצת על עצמי

עכשיו אספר לכם עליי, נולדתי  בתאריך 19.6.1954, במעברת אליכין לאחר שלושה חודשים המשפחה עברה לישוב קבע באליכין. למדתי שמונה שנים בבית ספר רמב"ם באליכין. בתיכון למדתי בבית ספר מקצועי בשם מ.מ.מ בחדרה.

בגיל 19 התחתנתי עם ניסים טאריף. ניסים עבד בשרברבות ואני עבדתי בהנהלת חשבונות. גרנו שנתיים וחצי בשכירות באליכין, בשנים אלו ילדתי את בני הבכור יפתח ובתי וסלעית. לאחר מכן עברנו לגור בחדרה. בחדרה, ילדתי את מירי, שירן ועדיאל. ילדיי למדו במסגרות חינוך דתי ובבוא העת כולם שילמו את חובתם למדינה. שלשה מילדיי נישאו והרחיבו את משפחתי בתשעה נכדים מדהימים.

הזוית האישית

סבתא מרגלית: נזדמן לי להיות עם נכדתי ולספר לה את ההיסטוריה המשפחתית. אני תקווה, שרימון אופיר נכדתי הבכורה, תלכד את הנכדים ובבוא העת תספר את ההיסטוריה המשפחתית.

רימון: שמחתי להיות רק אני עם סבתא. למדתי להכיר את ההיסטוריה המשפחתית הרחבה שלנו.

מילון

תלאות
צרות, קשיים

סופת דצמבר 1951 בישראל
באמצע חודש דצמבר 1951 פקדה את ישראל סופת רוח וגשם חריגה בעוצמתה. הסופה, שנמשכה כ-11 ימים ברציפות, פגעה במרבית חלקי המדינה למעט הנגב הדרומי וגרמה להצפות נרחבות ולנזקים כבדים ברכוש. פגיעה קשה במיוחד נגרמה לעשרות מעברות עולים ברחבי המדינה... (ויקיפדיה)

ציטוטים

”איחוד המשפחה זהו ערך עליון, צוואתם של הוריי, מעבירה צוואה זו הלאה למשפחתי. “

הקשר הרב דורי