מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גלגול חיי המטלטל

אני מתעדת את הסיפור שלי
אני עם הכפתן ממרוקו
סיפור חיי

שמי שולמית פרץ נולדתי בשנת 1957במרוקו והיום אני בת 62 ולי ארבעה אחים ואחיות, חמישה ילדים: שלוש  בנות, שני בנים עשרה נכדים ושתי נינות. את שמי קיבלתי על שם דודתי.

כיום אני גרה במושב דוב"ב.

כשעליתי לארץ עם אמי ואחיותיי, ראשית עצרנו בצרפת ואחר כך המשכנו לישראל, עלינו לארץ באמצעות אוטובוס או משאית מצרפת. תחילה אימא שלי רצתה לעבור לגור בדימונה, אך זה לא צלח ונשארתי פה במושב עם אחיותיי. הציעו לה לעבור לעפולה וגם כן לא יצא, ולכן נשארנו בדוב"ב עד עצם היום הזה. בזמן שאמא שלי רצה ממקום למקום לחפש לנו בית נשארתי בדוב"ב עם אחיותיי והאחות הגדולה שלי דאגה לנו.

עליתי לארץ בעודי ילדה צעירה. בגיל ארבע הייתי בגן ובגיל שש הלכתי לבית הספר. אהבנו לשחק בחמש אבנים ובגני השעשועים ומאוד אהבתי ללמוד בבית הספר ולכן אני יודעת לקרוא ולכתוב. לאחר שאמי חזרה לדוב"ב היא עבדה בתור טבחית במטבח המושב, וכך היה לנו כסף להתקיים. אני מאוד אוהבת לאכול קוסקוס והזמר שאני אוהבת הוא בועז שרעבי.

התבקשתי להביא חפץ שמייצג את משפחתי, חפץ זה קיים אצלי מזה 10 שנים, זהו הכפתן, אותו הביא לי אחי. החפץ הוא "כפתן" איתו אנו נוהגים לחגוג בשמחות. בתמונה זו רואים את הכפתן ממרוקו. את הכפתן הזה הביא לי אחי מדימונה, זוהי התלבושת המסורתית של המרוקאים ואני לובשת אותה בחינות ובאירועים חגיגיים.

הכפתן המסורתי ממרוקו

תמונה 1

 

הזוית האישית

לידור יפרח, שי ביטון: בתמונה זו תיעדנו יחד את הסיפורים, היה לנו מאוד נחמד יחד. שמענו את סיפור חייה, על החגים שחגגו יחד במשפחתה, על עלייתה לארץ, חגגנו יחד את חג החנוכה בבית ספרנו.

תמונה 2

היה לי מאוד כייף עם שולמית, למדתי הרבה ממנה, וכיום אני יודע כיצד ועל מה לשוחח עם המבוגרים. שמחתי להכיר אישה טובה שכזו ומלאת חיים.

מילון

"כפתן"
שמלה מעוטרת בריקמה ללבוש בחינות ובארועים חגיגיים.זהו הלבוש המסורתי של המרוקאים.

ציטוטים

”" אני אוהבת לבשל" ואוהבת מאוד את משפחתי.“

הקשר הרב דורי