מאגר סיפורי מורשת

סבתי נולדה בישראל להורים שעלו מגרמניה לפני עליית הנאצים לשילטון. בזמן ההפוגה במלחמת השחרור, היא עברה לגור בכפר אונו, כפר קטן שהפך במשך השנים לעיר. במשך שנתיים התגוררה עם הוריה ואחותה בצריף קטן, ללא שירותים ומקלחת. אביה ואחותה (שהייתה רק בת 14) השתתפו בלילות בשמירה על הישוב. הלימודים בכיתה א' התנהלו באחת מכיתות הגן, ובכיתה ג' עברו ללמוד בצריף שלימים הפך לבית ספר. בכיתה ו' התחילה לנגן בחצוצרה והייתה הנגנית הראשית בתזמורת הנוער של קריית אונו. היא השתתפה במצעדים ובאירועים חגיגיים שונים. כיוון שלא היה בית ספר תיכון ביישוב, יצאה סבתי ללמוד ב"תיכון חדש" בתל אביב. ערב גיוסה לצבא, קיבלה מברק שדוחה את גיוסה בחודש, אבל היא לא גויסה, כי ביום הגיוס המקורי נפטר אביה והיא נאלצה לעסוק בפרנסת הבית על ידי טיפול בלולי התרנגולות שהיו להם. את שעות הערב הפנויות ניצלה ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב בה למדה תנ"ך ותלמוד.

 

את סבא אשר פגשה סבתא בתור לאוטובוס בירושלים. סבי היה אז עולה חדש מרומניה, מהנדס חשמל במקצועו, שלימד את מקצועות החשמל  באורט נתניה. סבא נולד ברומניה ובשנות חייו הצעירות עבר את חלקה הראשון של מלחמת העולם השנייה ביאסי וחלקה השני בבוקרשט. חלק גדול מהמלחמה הוא בילה במרתפים. סבא למד הנדסת חשמל ברומניה ועבד בתחזוקת ציוד הקרנה בבתי הקולנוע שבכפרי רומניה. בקשתה של משפחתו לעלות ארצה נדחתה שוב ושוב, בגלל מעצרו של סבא רבא (אברהם) בשל פעילותו הציונית. רק בשנת 1960 הותרה עלייתם לארץ והם התגוררו בירושלים.  סבי עבר לגור בנתניה וללמד שם בבית ספר תיכון.

 

בראשית נישואיהם סבי וסבתי גרו בשיכון לזוגות צעירים בקריית אונו. סבתא עבדה בתיכון המקומי וסבא המשיך לעבוד בנתניה. כעבור שנה נולד אבי (קובי), ובמשך השנים רן ואביבית, הדודים שלי. לאחר שנולדו שלושת ילדיהם, עברו להתגורר בבית הילדות של סבתי (לאחר ששיפצו אותו והגדילו אותו). עד היום סבתי מתגוררת בבית זה. במהלך השנים סבא הפך להיות המנהל הטכני של תיכון "ליידי דיוויס" בתל אביב והמשיך לעבוד שם עד ליציאתו לפנסיה. סבי חלה ונפטר לפני כ-10 שנים.