מאגר סיפורי מורשת

חיי סבי וסבתי ומשפחותיהם. אמא של סבתא אסתר נסעה ללדת את ביתה סבתי אסתר בטרנסילבניה יחד עם ביתה הבכורה, כך שבעצם סבתא אסתר נולדה בחו"ל וכעבור חצי שנה אימה חזרה אתה לפלשתינה, וזו היתה הפעם האחרונה בה פגשה בהוריה. אביה של אסתר נישאר בארץ. הוא בא לארץ בשנת 1925 בתור חלוץ ציוני. עם סבתו ועם דודיו. החיים הקשים כי לא הייתה פרנסה . הם גרו בדירה שכורה בתל אביב בדמי  מפתח כל חייהם.

סבתא התגייסה לצבא בגיל 18 והתקבלה לקורס מ'פ בפיקוד הגדנ"ע שהיה קורס קשה. בסיום הקורס, נשלחו החניכים להדריך ביישובי עול v,ובבתי ספר תיכונים. סבתא הדריכה ביישוב העולים אחוזם, שהגיע לארץ בשנות ה50 של המאה שעברה. גם סבא נחמיה לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי התנדב בדרום בנגב בעקבות קריאתו של בן גוריון להפריח את הנגב ונחמיה התנדב במושב יכיני ושם היה מא"ז (איש בטחון) והם אפילו נפגשו בדרום פעם אחת .

כשסבתא השתחררה מהצבא היא נשלחה ממשרד החינוך להחליף גננת שיצאה לחופשת לידה בכפר הס ועבדה בתור גננת מחליפה. וכך היא הכירה את סבא נחמיה. בסוף אותה שנה התחתנו סבא וסבתא זה היה בספטמבר ב – 1956. הבת הבכורה נירית נולדה ב – 1958 בספטמבר. הכפר היה קטן ורוב התושבים היו חקלאים היה לסבא וסבתא משק מעורב של עופות בחצר פרות חולבות וירקות הפרדס ניטע רק כעבור שנתיים. כשנולדו הילדים.

נירית הייתה הבת הבכורה ולאחריה נולד כעבור 4 שנים  נולד אביחי. משפחתנו הייתה מאושרת היינו עטופים באהבה ובתשומת לב, מכל המשפחה הסובבת אותנו סבא סבתא דודים ודודות והייתה הרגשה משפחתית וחמה.

עם השנים החלו צרות בריאותיות וכלכליות במשפחתנו. התפרסנו  בקושי אך בתקווה להשתפרות. אם השנים נולד הבן הצעיר יזהר שהוא אביו של עומר. במשק היו לנו הודים לרוויה שבנינו להם סככות שהיו באזור הפרדס. ההשקעה הייתה גדולה. בארץ פרצה מלחמת יום כיפור וסבא נחמיה היה נאלץ לשרת רחוק מהבית, וכל העבודה בהודים נפלה על סבתא ועל סבא רבא משה שהיה כבר בשנות השביעים לחיו ראייתו הייתה חלשה. היו ימים קשים יזהר היה תינוק הוא היה חולה והיה צריך לטפל גם בו. המלחמה עברה אבל המצב לא היה טוב יותר.

סבא נחמיה חלה ושוב הבעיות הכלכליות החמירו.

היו גם שמחות במשפחה. נירית התחתנה ונולדו לה ילדים פז ועדי בני הדודים שלי כשעדי נולדה נירית חלתה והייתה נאלצת לעבור השתלה בחול. מאחר והיה מאוד יקר לעשות זאת בארץ עדיין לא היה ניסיון בטיפול זה היינו חייבים לגיס כסף. כפר הס התגייסה ופתחה חמל במזכירות התנדבו הרבה אנשים וצעירים, בעיקר מי שניהל את זה יהודית גלר שהייתה מורה של נירית בכיתה א הרבה כסף נאסף מכל הארץ והעולם ובעיקר מאנשים טובים בנדיבות ובאהבה.

נירית נסעה לפיצבורג בארצות הברית ושהתה שם שנה עברה השתלה קשה מאוד היתה עטופה בדאגה מחברי הכפר ומהקהילה היהודית של המקום. כעבור שנה היא נפטרה ונקברה בתל מונד. נירית נולדה ונפטרה ביום כיפור בת שלושים ושש הייתה במותה. נחמיה אביה נפטר בן חמישים ושש 6 שנים לפניה.

כיום, על אף הקשיים סבתא אסתר מאושרת – כל שמונת הנכדים שלה בכפר הס ואפילו יש לה כבר 2 נינים חמודים ומתוקים שאוהבים כמו כל הנכדים להשתעשע איתה, וסבתא גם עוזרת כפי שהיא יכולה עם הנינים והנכדים.

אני וסבתא בתכנית הקשר הרב דורי

קישור למצגת באתר בי"ס "בין ההדרים"

הזוית האישית

עומר: הכי אוהב שסבתא מכינה בלינצ'ס עם שוקולד שסבתא עושה לו במיוחד.

המצגת שהכנו בתכנית הקשר הרב דורי