מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גיזלה, הילדה שניצלה מהשואה

עם הנכד אהוב
פגישת אנשי האינטרפול עם מר אלכסנדר
תינוקת בת יומה שהוברחה מהגטו וגודלה על ידי נוצרי

לאחר השואה ביקרו חיילי הגדוד העברי מהבריגדה בכל רחבי אירופה על מנת למצוא יהודים ויתומים ששרדו את השואה. יום אחד הופיעה בעיתונות באירופה ידיעה על מהנדס פולני- אוקראיני בשם אלכסנדר המחפש משפחה בשם ז'ניה וחיים פרנס ועוד שני בני משפחה. זאת משום שנמצאת בידו צוואה של ד"ר שמעון גינסברג, בה הוא מבקש שהמשפחה תטפל בילדתו שנולדה בגטו צ'יסטילוב בתאריך 17.04.1943.

הילדה המדוברת הייתה בת יום כשהוא הכניס אותה לסל עטופה בסדין ומסר אותה למהנדס אוקראיני אותו הכיר מעבודתם יחד לפני השואה, וצירף לסל מכתב עם צוואה למשפחה. במכתב הייתה פנייה למהנדס בה הוא מבקש ממנו לקחת תחת חסותו את ילדתו האהובה, כי הוא לא יוכל לתת לה חיים בשל המצב הקיים בגטו. כמו כתב שהוא מודע לכך שאין לה סיכוי גדול לחיות ולשרוד בין כותלי הגטו, ובנוסף לכך הוא הולך למות ולכן מבקש להעבירה למשפחתה כאשר זה יהיה אפשרי. בפנייתו לאלכסנדר הוא נפרד ממנו ומודה לו על טוב ליבו שהוא מוכן לקחת את ילדתו היהודייה לדאוג לה ובגדול להציל אותה ולהעניק לה סיכוי ועתיד. הוא מוסיף ומציין שהוא ייקח את תמונתו לעולם הבא כדוגמא נדירה של אצילות אנושית וטוב לב, ומסיים שיהיה אסיר תודה לנצח.

כשסבתא רבתא שלי קיבלה את המכתב היא החלה בהתכתבות של שנים על- מנת לממש את הצוואה ולהביא את הילדה שלא היו מודעים לקיומה במשפחתה בארץ. המשפחה בארץ הייתה מעוניינת להכיר את הילדה האבודה שאף אחד לא היה מודע לקיומה, היא הייתה ניצולה ששרדה את השואה בזכות תושייה רבה. במשך השנים הללו היא הקפידה ושלחה לילדה חבילות בגדים וכסף לעזרה עבור אלקסנדר והילדה. כשמלאו לילדה (גיזלה) 13 שנים היא הגיעה לארץ עם אלכסנדר, לאחר ששלחו להם מהארץ כרטיסי טיסה וערכו עבורם את כל הסידורים לקראת בואם. כמובן שהייתה התרגשות גדולה לקראת הביקור והעובדה שרואים את הילדה האבודה לאחר כל השנים. בזמן ביקורם בארץ החלו דיבורים עם אלכסנדר על השארתה של גיזלה בארץ, כפי שנכתב בצוואה אותה הוא קיבל. בניסיון לקדם את העניין ולהפעיל לחץ חיובי על אלכסנדר נעשתה אף פנייה למשרד החוץ ולגולדה מאיר, שלא הסכימה להתערב בנושא כדי לא לפגוע ביחסים שלנו עם ממשלת פולין. העיתונות בארץ פרסמה כתבות וסיקרה בהרחבה את הסיפור המרגש והמעשה ההומני של אלכסנדר.

יש לציין שגיזלה גדלה כל השנים כגויה לכל דבר ויהדותה נודעה לה רק עם הגיעה לארץ. סבתא רבתא הורידה לה את הצלב מהצוואר ותלתה לה מגן דוד. כילדה בפולין גידלו וחינכו אותה כנוצריה לכל דבר ולא היה לה קשר לעם היהודי ולהיותה יהודיה. היותה יהודיה נפל עליה כרעם ביום בהיר: עד שהגיעה ארצה לא היה לה מושג שכאשר הייתה בת יום היא נמסרה לאלכסנדר על-מנת להציל אותה ולתת לה חיים אחרים שאותם אולי לא הייתה מקבלת אם הייתה נשארת בגטו. המעשה שנעשה היה במטרה לספק לה עתיד וחיים אחרים ממה שהיה קורה אילו הייתה נשארת לחיות ולגדול בגטו, וספק גדול אם הייתה שורדת את חיי הגטו.

לקראת תום ביקורה בארץ סבתא רבתא חשבה שהילדה נשארת בארץ והיא הציעה לה שתישאר לחיות פה, אך הילדה לא הסכימה אלא אם אביה החורג יישאר יחד אתה בארץ. לצערנו הרב, אלכסנדר לא הסכים להישאר בארץ ולחיות פה, למרות שהוצעו לא סידורים מתאימים להמשך הקשר עם הילדה. הוא שאיר אותנו עם כאב לב גדול משום העובדה שהיא לא נשארה לחיות ולהקים בארץ משפחה.

במשך שנים המשיכה סבתא רבתא להיות עם גיזלה בקשר הדוק בתקווה שיום אחד היא תעלה לארץ. ברבות השנים היא נישאה ונולדו לה שני ילדים. אלכסנדר נפטר ונודע לנו מטעם "יד ושם" שגיזלה דאגה לכך שיזכה בהכרה כחסיד אומות העולם.

פגישת אנשי האינטרפול עם מר אלכסנדר

תמונה 1

הזוית האישית

סבא צבי: חוויה גדולה בהעברת ההיסטוריה המשפחתית לדור הצעיר.

הנכד יותם: היה לי כיף לעבוד עם סבא ולעזור לו לעבוד במחשב.

מילון

בריגדה
יחידה צבאית

חסיד אומות העולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”לאחר השואה ביקרו חיילי הגדוד העברי מהבריגדה בכל רחבי אירופה“

הקשר הרב דורי