מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גיוסה של זהבה לצה"ל

זהבה וחברי הקבוצה המתעדים
סבתא זהבה ואבי ליעד.
סיפורי הצבאי

קוראים לי זהבה, נולדתי בשנת 1948. אני בת טבעון, יש לי אח אחד ואחות אחת.

זהבה בילדות

תמונה 1

למדתי בטבעון בביה"ס יסודי ובתיכון. סיימתי את הלימודים קצת לפני גיל 18 והגיוס שלי עמד להתחיל בחודש אפריל 1967. גיוסי היה ביום הראשון של חול המועד פסח. צה"ל של אותם הימים לא דומה לצה"ל של היום. לא ידענו אז לאיזה חייל נגויס, המדים היו שונים, הטירונות הייתה קצרה והאוכל היה שונה לגמרי מאשר היום. לא היו טלפונים ולא יכולנו להתקשר להורים ולהתלונן בכל שעה שרצינו. נשארו לי שמונה חודשים עד הגיוס אז הלכתי לעבוד במשרד עורכי דין. התגייסתי יחד עם חברה טובה שהיינו חברות מגיל הגן. ביום הגיוס הייתה ההתרגשות מאוד גדולה לא כמו היום, לא ידענו לאיזה חייל אנחנו מיועדות.

התחיילנו, קיבלנו מדים שכמובן לא תאמו את מידותינו, זריקות חיסון, ההיסטריה הייתה גדולה. העמידו אותנו בחצר עם תיקים ענקיים של הצבא, תורים תורים. המ"כפיות שנראו לנו כמו אלוהים החלו לקרוא בשמות השמות האלה הפכו לכיתות כיתות של בנות מגויסות וכשקראו בשמי התברר לי שהפרידו אותי מחברתי.  התגייסתי והרגשתי שעולמי חרב עליי.

תמונה 2

הכניסו אותנו לתוך צריפים ארוכים, מיטות מיטות, וכל אותו יום לא הפסקתי לבכות. מהר מאוד הכרתי חברות חדשות אבל זה לא תרם לאהבתי לצבא. היינו המחזור האחרון שהתגייס לפני מלחמת ששת הימים ולכן לא היה לנו סיום טירונות. החזירו אותנו לבסיס ושם ארזנו חבילות לחיילים שנלחמו. הטראומה הייתה גדולה, כל יום נכנס למחלקה שלנו מפקד אחר אשר נקב בשמה של חיילת ולאט לאט הבנו שמי שנקראה בשמה נשלחה הביתה כי אחד מבני משפחתה נהרג. כשסוף סוף יצאנו לחופשה הראשונה הגענו לטבעון למקום מגוריי, נבהלנו.

כל חלונות הבתים היו עטופים בבריסטולים שחורים שוחות נחפרו בחצרות הבתים והבנו שבעורף חשים את המלחמה באופן שונה לגמרי. בדיעבד ניצחנו תוך ימים ספורים, למרות המחיר הכבד, לאחר המלחמה סוף סוף הוצבתי בחייל המודיעין בבסיס "לכאורה" סודי ושם שירותי הייתה כשנה, שלאחריה נישאתי.

זהבה ובעלה ביום חתונתם

תמונה 3

זהבה מספרת על שירותה הצבאי בצה"ל

הזוית האישית

החוויות מזווית העין של הילדים: למדנו להבין שגם לשני דורות לפנינו היו חיים מעניינים, אולי קצת יותר קשים אבל בכל זאת מהנים. פעילות זו גרמה לנו להסתכל לא רק על עצמינו ולהסתכל גם על הסבים והסבתות בצורה מוערכת יותר. היו פעילויות יותר מעניינות ולעומת זאת היו פחות מעניינות. לא רק למדנו אלא גם לימדנו, לדוגמה: שימוש נוסף בטלפון הנייד ועל צורת חיינו כיום.

החוויה מזווית העין של זהבה: מצאתי ילדים שלא נמצאים כל הזמן רק בטלפון אלא מסוגלים גם לשתף פעולה בנושא שפחות מדבר אליהם.

מילון

מ"מ
מפקד מחלקה

נעלי גולדה
הנעליים שגולדה מאיר שהייתה אז ראש ממשלה נעלה, נעלו אותם בצבא (פעם), יחד עם מדי א' בטקסים ואירועים מיוחדים. הנעליים היו מגושמות ונראו מכוערות לכולן.

ציטוטים

”מהר מאוד הכרתי חברות, אבל זה לא תרם לאהבתי לצבא“

הקשר הרב דורי