מאגר סיפורי מורשת

מקורה של משפחת רזניק הוא מהעיירה מיר, שהייתה בפולין, ובערב מלחמת העולם השנייה הועברה לברית המועצות (כיום מדינת בלארוס) ונמצאת כשמונים קילומטר מערבית לבירה מינסק.

בשנת 1942, גרו במיר כ – 5,000 תושבים שמתוכם כחצי היו יהודים. בנוסף, פעלה בעיירה ישיבת מיר המפורסמת, שבין בוגריה היה נשיא המדינה זלמן שזר. בבעלות משפחת רזניק היו תחנת חשמל ותחנת קמח, מהם התפרנסה המשפחה. אבא של סבא שלי, דב רזניק, היה חשמלאי, והפעיל את תחנת החשמל. המשפחה הייתה ציונית וילדי המשפחה היו בסניף השומר הצעיר.

עם כניסת הנאצים למיר הם החלו לחסל את הקהילה היהודית. בקיץ 1942, נותרו מהמשפחה רק הסבתא של סבי, בתה רחל ונכדתה. הגברים במשפחה הומתו ע"י הגרמנים, להוציא את אבא של סבי ששרד בזכות מקצועו כחשמלאי. כ – 700 היהודים ששרדו, ברובם נשים וילדים הועברו לגטו בטירת מירסקי בסמוך לעיירה.

ארמון מירסקי אחרי השיפוץ – כאן היה הגטו

אחד מסיפורי הגבורה יוצאי הדופן בתקופת השואה הינו סיפור הבריחה של יהודי מיר מהגטו והצטרפותם לפרטיזנים שביערות. הסיפור החל בפגישה בלתי צפויה, בין דב רזניק שהובא לתקן את החשמל במפקדה הגרמנית לבין חברו מנוער, דניאל (אווסואלד) רופאייזן.

אווסואלד התחזה אז לגרמני ושימש מתורגמן ויד ימינו של המפקד הגרמני במיר, וכך הצליח לשרוד. דב רזניק כמובן שמר בסוד את זהותו האמיתית של אווסואלד. בהמשך אווסואלד העביר דרך דב רזניק לגטו נשק ותחמושת ממחסני הגרמנים, ומסר דרכו אינפורמציה חשובה על הפעולות המתוכננות של הגרמנים.

ערב חיסול הגטו, אווסואלד גילה לדב את מועד החיסול. על מנת לאפשר את בריחת היהודים מהגטו, אווסואלד ביצע פעולת הסחה שאפשרה את הבריחה. כמאתיים מתושבי הגטו הצעירים בפיקודו של דב רזניק הצליחו לברוח וחיי רובם ניצלו. הנותרים שהיו בעיקר מבוגרים נשים וילדים הומתו למחרת, 13.08.1942. שנתיים וחצי חיו דב רזניק, אימו של סבי: פסיה וחבריהם, ביערות כפרטיזנים ולחמו בגרמנים בתנאים קשים מאוד כולל שני חורפים קרים ואיומים. על פועלו זה זכה דב רזניק באות המציל היהודי.

הגרמנים הבינו שאווסואלד עמד מאחורי הבריחה והוא נמלט למנזר, שם החביאו אותו הנזירות עד תום המלחמה. בתקופה זאת הוא התנצר והפך לכומר. לימים עלה לישראל ושימש כראש מנזר סטלה מאריס שבחיפה.

פרסומו של אווסואלד (האח דניאל) בישראל היה בעיקר בעקבות המשפט בבית משפט עליון בבקשתו לקבל אזרחות ישראלית על פי חוק השבות. זוהי הפעם הראשונה שבית משפט בישראל נדרש לשאלה: "מיהו יהודי". פסק דין זה נלמד עד היום על ידי כל סטודנט למשפטים.

סבי מוטי ומשפחתו היו קשורים לאווסואלד והוא אליהם עד יום מותו.

מודעת האבל שפירסמו בעיתון עם מותו בשנת 1998.

לאחר שנתיים במחנה עקורים באיטליה, עלו הוריו של סבי לישראל.

גלויה ששלחו דב ופסיה רזניק ממחנה העקורים ברומא 1947

סבי מוטי נולד וגדל בתל אביב. למד בתיכון חדש בתל אביב והיה חניך תנועת הצופים. בצבא שירת בנחל שם הכיר את סבתי חנה. במילואים שרת בחיל האוויר בנ"מ והשתחרר בדרגת רב-רסן.

בשנת 1980 הם בנו את ביתם ברעננה, בו הם גרים עד היום, ובו גדלה אמי נטע. סבי ואני קשורים מאד ואוהבים לבלות ביחד.

קישור לסיפור בפורמט PDF: ירדן וסבא בקשר הרב דורי

סיפור חיים סבא מוטי

הזוית האישית

ירדן: החוויה שלי מהקשר הרב דורי – הרגשתי שהתכנית מעמיקה את הקשר שלי עם סבא ועכשיו אני יותר מחובר אליו, חוץ מזה ההשקעה בתכנית הייתה מדהימה ומאוד נהניתי. המפגשים היו מהנים ביותר וחבל שלא נוכל לעשות את זה גם בשנים הבאות אבל אני יודע שבזכות התכנית הקשר שלנו ישמר.