מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים בשנת 1951. ההורים שלי עלו ממרוקו בשנת 1948, השנה בה קמה מדינת ישראל. אבא שלי אלברט, נולד בעיר פאס במרוקו ואימא סימי נולדה בקזבלנקה. ההורים שלי התחתנו בכ"ט בנובמבר, שזה היום בו התקבלה הצהרת בלפור, שמכירה בזכותו של העם היהודי להקים מדינה בישראל.

בתקופת ילדותי היה צנע בארץ ולא היה מספיק אוכל לכל משפחה והיו צריכים להשיג אותו בדרכים מגוונות.

                                          פנקס מזון ובו תלושים לפי מוצרים – חלב, גבינה,לחם, בשר, בצים וכו'

למדתי בבית ספר 'לדוגמא' לבנות וכשהייתי בת 14 פרצה מלחמת ששת הימים. כמה ימים ישבנו במקלטים ואחרי שנגמרה המלחמה כולם הלכו בהמוניהם לבקר בכותל המערבי, ששוחרר במלחמה ונמצא בירושלים המזרחית.

                                           תמונה היסטורית של לוחמי הצנחנים ליד הכותל, לאחר כיבושו

יש לי שתי אחיות ואח אחד. אחיותיי גרות עדיין בירושלים ואחת האחיות עובדת כסגנית מנהלת בית ספר בירושלים.

אח נוסף גר בנתניה ובעבר עבד במשטרה כקצין קליעה ראשי והדריך את כל השוטרים בירי. הוא היה גם בימ"מ והשתתף בהרבה פעולות חילוץ (כגון קו 300, בשיתוף עם אלוף איציק מרדכי).

השירות הצבאי

השירות הצבאי שלי היה בנח"ל. הייתי חובשת ואזרחנו ישוב שנקרא דקלה בחבל ימית שבצפון סיני. במקום הזה עבדנו בחקלאות, גידלנו ירקות, פרחים, טיפחנו לול וגם שמרנו על המקום.

באחד הלילות שמענו שרכב עלה על מוקש. אני כחובשת של המקום ועוד מספר אנשים הלכנו למקום וראינו אמבולנס שעלה על מוקש. אכן היו כמה פצועים, בהם טיפלתי במרפאה של היישוב שלנו ורק אחרי כן שלחנו אותם לבית חולים.

כאשר אזרחנו את המקום, עשינו מסיבה מאוד גדולה ובאו לאירוע הרבה אנשים, כולל אריק שרון זיכרונו לברכה, שברך אותנו בהצלחה. 

בהיאחזות זו הכרתי את בעלי בני, סבא של ליאם.

                                          חבל ימית 

לאחר השחרור מהצבא, היישוב עוד המשיך להתקיים, עד שהחזירו את היישוב וכול ישובי סיני למצרים.

חלק מהיישובים עברו לאזור שנקרא חבל הבשור וחבל ימית, והם עדיין מתעסקים בחקלאות וגידול פרחים.

בתקופת הצבא היה מקובל, לפני יום העצמאות, לקיים צעדת שלושת הימים. בימים אלה הלכנו ברגל במשך שלושה ימים, ובלילות, ישנו באוהלים. אני השתתפתי בצעדה זו במסגרת הנח"ל.

                                           חיילים צועדים ב'צעדת שלושת הימים' 

החיים אחרי הצבא

אני, כתושבת ירושלים, חזרתי לאזור מגורי והתחלתי לעבוד במשרד העבודה, במכון לפריון העבודה בארגון קורסים והדרכה.

לאחר מספר חודשים פרצה מלחמת יום הכיפורים וגייסו אותי למלחמה בתור חובשת. הוצבתי בבית החלמה של חיילים פצועים. המלחמה הייתה מאוד קשה. נהרגו הרבה חיילים ונפצעו רבים ואת הפצועים במצב הבינוני הביאו לבית ההחלמה למשך בערך כשלושה חודשים, הם קיבלו טיפול ושיקום נפשי ופיזי.

לאחר שנתיים עברתי לתל אביב ובשנת 1974 התחתנתי עם בני, סבא של ליאם והמשכתי לעבוד במכון לפריון העבודה.

ההורים של סבא של ליאם, בני, עלו לארץ מאיראן בשנת 1950 ולאחר כשנה היה פיגוע בביתם ואמו נפטרה וכל הילדים גדלו במוסדות שונים.

כיום, בני, סבא של ליאם עובד כקבלן בניין.

בשנת 1977 נולד עידן, אבא של ליאם. בשנה זו, מכבי תל אביב ניצחה בכדורסל בגמר גביע אירופה את צסק"א מוסקבה.

לליאם יש שני אחים, אוראל בן 8 ומתן בן 3.

בשנת 1980 נולד איתמר, דוד של ליאם.

בתקופה זו עבדתי בבנק הפועלים, במחלקת ההשקעות. באותם ימים התרחשה הנפילה הגדולה של המניות והרבה אנשים הפסידו כסף בבורסה.

בשנת 1992 עבדתי בחברת "עמיגור", חברה שעוסקת בדיור ציבורי. במקביל, בתקופה זו, למדתי רפואה אלטרנטיבית: רפלקסולוגיה, טיפול בפרחי באך ותורת השמנים.

כיום, אני עוסקת באימון אישי ועסקי, אימון לאנשים שרוצים לעשות שינוי בחייהם ולהגיע למקומות טובים.

מורה מלווה: רונית שרם

תשע"ה