מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גדלנו להיות אמיצים

שחר וסבתא בבית הספר
סבתא
המקום בו גרתי היה בקצה העיר סמוך לשדות. בלילה היו יוצאים התנים קרוב לבתים ומייללים.

המקום בו גרתי היה בקצה העיר סמוך לשדות. בלילה היו יוצאים התנים קרוב לבתים ומייללים. בתקופה הזו לא היו בייביסיטר ואם ההורים היו יוצאים לביקור בלילה הייתי נשארת עם אחיי הקטנים לבד בבית. במקום לפחד הייתי לוקחת את אחיי לדלת או לחלון ומראה להם שאין מה לפחד. וכך הם היו נרגעים ואנחנו גדלנו להיות אמיצים.

בתקופה ההיא הילדים היו עוזרים להורים במטלות הבית, כמו להביא את הקרח הביתה ממחלק הקרח, מכיוון שאז לא היו מקררים.

הילדים היו משחקים הרבה בחוץ במשחקים, כמו קלאס וחבל והיינו רוכבים על אופניים בכבישים, מכיוון שלא היו מכוניות. כל ילדי השכונה היו חברים, לא משנה באיזה גיל.

משפחתי גרה בבית פרטי, שאבי בנה בעזרת אחיו. הבית היה מעל חנות המכולת של אבי ובחצר גידלנו ירקות ופירות וכמובן בעלי חיים (תרנגולים, תרנגולות, ברווזים ויונים).

הוריי עבדו שעות רבות במכולת וקמו מוקדם מאד ואני הייתי אחראית לסייע בטיפול באחי ואחותי, סייעתי להם בשיעורי הבית וכמובן בהכנת האוכל.

בשכונה שלנו כולם הכירו את כולם וחלק מהילדים איתם גדלתי נשארו לגור באותה השכונה לאחר שבגרו והתחתנו וגם אני בניהם.

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

מחלק הקרח
אדם המביא קרח לבתים

ציטוטים

”ואנחנו גדלנו להיות אמיצים.“

הקשר הרב דורי