מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בשכונה שלי התמזגו כל הגלויות

סבא יהודה והנכדה ימית
סבא מדליק חנוכיה בגן
תולדות חייו של סבא העולה החדש מרומניה

סבי נולד ברומניה, בעיר טרגומורש, בתאריך 15.10.1946 להורים אירנה והאוג'ן (יעקב).
 
המשפחה התגוררה במקום עד תחילת שנת 1950, משם נסעו לים השחור, עלו על אנייה ששמה "טרנסילבניה" והפליגו לארץ ישראל. ב 2.2.1950 בערב הגיעו לנמל חיפה. הוריו של סבא הביאו עמם מיני מאכלים משום שנאמר להם שאין מה לאכול בארץ ישראל. בהגיעם לנמל, כשראו את העיר חיפה מוארת, החליטו להשליך את האוכל לים מאחר שהוא לא היה כשר. רק למחרת בבוקר ירדו מהאנייה. מהנמל נסעו לחולון ושם קיבלו את הדירה הראשונה. בדירה התגוררו ההורים, סבי ואחיו. כשנה לאחר עליית המשפחה הגיעו גם הסבא והסבתא מצד אמא של סבא. שנה לאחר מכן, הגיעה גם סבתא רבתא שלו. באותה תקופה לא היו לאנשים מצלמות משום שהיה זה מצרך יקר. מסיבה זו נהוג היה להזמין צלם הביתה ביום שאיננו יום עבודה, יום שישי אחר הצהרים או שבת. המשפחה הייתה מתלבשת בחגיגיות והיו מצטלמים תמונה בהזמנה. הצלם צילם מספר תמונות, חלקן בבית וחלקן בחצר הבית.
 
"הגענו לארץ בחורף 1950, שבועות ספורים לפני פורים, היה זה חורף קשה והשלג ירד גם בתל אביב. נסענו לכיכר דיזנגוף בתל אביב לראות ולשחק בשלג".
 
סבי והוריו התגוררו בשכונה מעורבת, שהייתה קיבוץ גלויות של ממש. היו בה עולים ממצרים, מעירק, ממרוקו ומפולין. סבא השתלב בחברת הילדים תוך כדי משחק ודיבר עמם בהונגרית, מאחר ועברית עוד לא ידע. עם הזמן  למד לדבר בשפה העברית. המשחקים התקיימו ברחובות שלא היו סלולים אלא היו רק חול וחול. "באחת השבתות הראשונות הגיעו ידידים של הוריי מהעיר טרגמורש שברומניה וסיפרו כל מיני סיפורים על החיים בחולון. אני הקשבתי  לסיפורים ולמחרת היום החלטתי לטייל לבדי לשכונת תל גיבורים, בה התגוררו הידידים של הוריי. הייתי בן שלוש וחצי. את הדרך לא ידעתי והרביתי לשאול  את עוברי האורח איפה תל גיבורים? כל אחד נפנף בידו לעבר המקום ולבסוף הגעתי. אשתו של החבר ראתה אותי, נבהלה ונתנה לי לשתות מים – ומיד החזירה אותי לביתי".
 
"בגן הילדים כל ילד דיבר בשפתו ובכל זאת הצלחנו לתקשר ולהבין אחד את השני." בגן הילדים נדבק סבי בכינים. לא היו בנמצא תכשירים וסבתו לקחה אותו מיד לספר השכונתי שיטפל בכך. הספר לקח עיתונים ישנים ופיזר אותם בחצר מחוץ למספרה, הניח עליהם את הכיסא ועשה לו קרחת בין רגע. לאחר מכן ביקש מהסבתא שתרחץ בקפידה את הכיסא ואת העיתונים זרק מיד לפח הזבל והבעיר אותם בכדי למנוע את התפזרותן של הכינים. ההוראות שניתנו לסבתא היו לנקות ולחפוף את הראש הקרח באמצעות נפט ופליט, וכך עשתה.
 
אירועים בגן הילדים
הדלקת נרות בחג חנוכה
סבי וחברתו נעמי בחג פורים מחופש בתלבושת רומנית מסורתית
 
בגיל 6 סבי החל ללמוד בכיתה א' בבית ספר "וולפסון". שנת הלימודים לא הייתה מוצלחת במיוחד משום שהמורה לא התייחסה לכל התלמידים במידה שווה וכך נראה כי התלמידים החלשים נשארו חלשים. הורים שלא ידעו את השפה העברית התקשו לסייע לילדיהם והתלמידים נשארו מאחור. "בתחילת כיתה ב' העבירו אותי לבית ספר "ביאליק" בחולון ושם התחלתי להשלים את החומר הלימודי של כיתה א'. לקראת אמצע שנת הלימודים משפחתי נקלעה לקשיים כלכלים ונאלצנו להעתיק את מקום המגורים לדירה ברחובות. שם התחלתי ללמוד באמצע כיתה ב' בבית הספר העממי ע"ש סמילנסקי" עד כיתה ח'."
 
בכיתה ג' לקראת חג החנוכה הזמינה המורה את הוריו של סבי לשיחה שנסבה על המבטא ההונגרי של סבי. בשיחה המורה בקשה מהוריו שידברו איתו בעברית למרות שידעה כי אינם בקיאים בשפה העברית. בסוף שנת הלימודים, לקראת קבלת התעודות הועלתה בבית הספר הצגה לרגל קבלת ספרי תורה וסבי קיבל את התפקיד של יעקב. עם סיום  כיתה ח' סבי הלך ללמוד בבית ספר מקצועי. "בכיתה ג' הצטרפתי לתנועת הנוער "מכבי צעיר". בתנועה נערכו פעילויות בנושאים שונים כדוגמת אזרחות טובה עזרה לזולת וכו'. בימי שישי היינו נפגשים ומקיימים קבלת שבת ורוקדים ריקודי עם וריקודי מעגל. בחופשים יצאנו לטיולים ברחבי הארץ, פעילות שאותה אהבתי מאוד ובחודשי הקיץ השתלמנו בקורסי מדריכים. שש שנים הייתי חלק מתנועת "מכבי צעיר".
 
תמונה זו צולמה בשנת  1962 בסיום כיתה י"א בבית הספר. בשנה זו הפסקתי את לימודיי התיכוניים ויצאתי לעבוד עד פסח 1964. חודש לאחר מכן, במאי, גויסתי לצה"ל. "בפסח שנת 1964 החלטתי שאני רוצה להיות לוחם קרבי ובחול המועד הלכתי ללשכת הגיוס ביפו. ביקשתי לפגוש את מפקד הלשכה. הוא לא היה, חיכיתי בסבלנות עד שיגיע. כשהגיע שאל מה רצוני ועניתי שאני רוצה להתגייס. הוא הפנה אותי למחלקות השונות: מרפאה, בדיקות רפואיות, מאבחנות פסיכוטכניות וכו'. בסיום כל הפעילות של אותו היום חזרתי אל מפקד הלשכה והוא הסביר לי כי אני צריך להביא את הוריי לחתום על טופס הסכמה לגיוס מוקדם. הסברתי לו כי אין באפשרותי להביא את שני ההורים יחדיו וכך איפשר לי להביא אותם בנפרד. למחרת בבוקר נסעתי עם אמי ליפו ומפקד הלשכה החתים אותה על הטפסים וביקש שאבי ייכנס בהקדם לסניף הבנק או הדואר ויחתום בפני המנהל על הטפסים. לאחר סבב החתימות החזרתי את הטפסים ומנהל הלשכה שלח אותי לפקיד שהיה אחראי על תאריכי הגיוס. לאחר דין ודברים הגענו לתאריך שהוסכם על שנינו והוא 13.5.1964. גויסתי לגולני ועברתי את הטירונות. השרות הצבאי עבר ללא אירועים מיוחדים. מחצית מהזמן הקדשנו לאימונים בהתאם לעונות השנה, אימוני קיץ ואימוני חורף. בתום הטירונות יצאתי לקורס מכי"ם (מפקדי כיתות).לאחר הקורס שובצתי לגדוד 12 שהופקד על תעסוקה מבצעית שמירה על היישובים בגבולות השונים של המדינה. בפעילות זו עסקתי עד תום השירות." 
 
חנות הצעצועים "פּוֹטוֹ"
"עוד בתקופת  לימודיי התיכוניים הוריי רכשו חנות למכשירי כתיבה וצעצועים שנקראה "פּוֹטוֹ" על שם בעל החנות לשעבר. בחופשות נהגתי להיות בחנות עם הורי, השתדלתי לעזור להם בסידור החנות ובמכירות. תקופת הכשרתי בחנות נמשכה שלוש שנים, עד לגיוסי לצה"ל.  לקראת שחרורי מהצבא אבי לקה בליבו והיה מאושפז בבית החולים. בשל כך קבלתי חופשה מהצבא ועד שהשתחררתי מהשירות הצבאי עבדתי בחנות המשפחתית".        
 
בתום השירות סבי עבד בחנות ובמקביל השלים את לימודי הבגרות.  "בתחילת שנת 1967 בינואר הגיעו לארץ אביבה ואחותה מרגלית ואמם. אמי שהכירה את אימה של אביבה נסעה למכרים בתל אביב כדי לפגוש אותם. שם הכרתי את חברתי אביבה, לימים אשתי. לאחר עלייתן לארץ פרצה מלחמת ששת הימים ואני גויסתי למילואים. שנה לאחר מכן החלה אביבה ללמוד כימיה באוניברסיטת תל אביב. חברותנו המשיכה עד פורים 1971. באותה השנה התקיימה ארוחת חג אצל אמה של אביבה וחגגנו בה את אירוסינו. לחופה הגענו ב 14.9.1971."
 
לסבא וסבתא נולדו 2 ילדים, ראשונה אמא שלי ואחריה דוד שלי.
 
תודתנו נתונה לטל כהן רכזת הפרויקט ולאילת שחק הרכזת מטעם משרד החינוך ששיתפו אותנו בפרויקט הייחודי הזה המגשר על פער הדורות ומקרב בניהם. נוסף  על הקניית הידע והעשרה בנושא מחשבים.
 
ימית: תודה לסבא שהסכים לספר לי סיפורים מעברו ובהמשך לשבת איתי בחדר מחשבים בכל יום שישי, למרות השעה המוקדמת  והמרחק הרב מביתו על מנת להשתתף בפרויקט הקשר הרב דורי ולחזור להיות תלמיד רק עוד קצת.
 סבא: תודתי נתונה לנכדתי ימית שהפכה את שהותי בבית הספר לחווייתית ואפשרה לי לשבת יחד אתה בכיתת לימוד אחת. יישר כוח והמשך עשייה פורייה ומבורכת.
 
תשע"ה 2015

מילון

פליט
חומר מסריח בו רססו נגד זבובים וחרקים

ציטוטים

”בגן הילדים כל ילד דיבר בשפתו ובכל זאת הצלחנו לתקשר ולהבין אחד את השני“

הקשר הרב דורי