מאגר סיפורי מורשת

ב"ה

סבא חיים זפאני מספר על הבר-מצווה בארץ הקודש

שמי חיים זפאני, עליתי לארץ בשנת 1963 ממרוקו מהעיר מסויארה, עם הוריי, אחיי ואחיותיי ועם סבא וסבתא שלי. סיבת עלייתנו לארץ, היא החלום הגדול של הוריי לעלות לארץ הקודש. עלינו באנייה, במסגרת עליית הנוער. המקום הראשון בו נקלטנו בבואנו לארץ הייתה העיר טבריה. הייתי בגיל 3 כשעלינו ארצה, בתור ילד החג שהיה מאד אהוב עליי היה פורים. אהבתי מאד להתחפש לדמויות שונות. הפגישה בארץ עם החברים הוותיקים של הוריי הייתה מרגשת. אבא היה מוכר במרוקו, הוא שימש כרב. לאבי קראו שלמה ולאמי קראו מרים עליהם השלום.

אירוע מיוחד שזכור לי היה אירוע הבר מצווה שלי!

את האירוע חגגו לי באולם בית הספר בו למדתי בית הספר הדתי בית יעקב. השכנים עזרו בהכנת המטעמים והחברים של המשפחה, הייתה אוירה של אחדות ושמחה בין כולם. אני זוכר, את כל הדודים והדודות שהגיעו במיוחד ממרוקו לחגוג עמנו את יום שמחתי.

לאחר הבר מצווה עזבתי את טבריה לטובת פנימיה דתית בעכו בית רחל (היום לא קיימת), לאחר שנתיים עברתי לפנימיה חקלאית בעירון חדרה עד גיל 17. חזרתי לטבריה לחצי שנה, בשנה זו פגשתי את אשתי כשהיינו שנינו חיילים בצבא. התחתנו ועברנו לגור בעפולה ועד היום אנחנו חיים בעפולה ועובדים בה. אני עוסק בבטיחות וסבתא עובדת במפעל כתר.

כל הילדים שלנו יצאו מהבית וחיים בצפון ובמרכז.

אנחנו אוהבים את הארץ ושמחים שעלינו ובנינו את ביתנו כאן.

הזוית האישית

איליי זפרני: לא ידעתי את פרטי סיפור העלייה. התהליך קרב ביני ובין סבתא יפה ונהניתי לתעד את הסיפור וללמוד דברים חדשים.