מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בעיר יוהנסבורג שבדרא"פ לאבא בשם פיליפ (פסח יצחק) ולאמא בשם בלה. סבא למד בבי"ס ציבורי (בי"ס לא יהודי). הוא למד עברית בתלמוד תורה כל יום אחרי בי"ס. בגיל 8, סבא הוזמן להצטרף למקהלת בה"כ השכונתי. הוא שר במקהלה גם כסולן עד לגיל 22.

כשסבא סיים תיכון התגייס לשירות חובה בדרא"פ בחיל רגלים. אחרי השירות סבא התחיל לימודים במכללה להכשרת מורים לעברית ויהדות.

בדצמבר 73', אחרי מלחמת יום הכיפורים, סבא הצטרף יחד עם הרבה מתנדבים יהודים מדרא"פ ושאר העולם שבאו ארצה לעבוד ולעזור למדינה אחרי המלחמה. הוא היה בקיבוץ כפר עציון שבגוש עציון.

סבא חזר ללמוד בישיבה בירושלים ומיד כשחזר לדרא"פ קבל צו 8 לצאת למלחמה באנגולה. אנגולה היא מדינה צפונית מדרא"פ ושם הוא היה בשרות פעיל 3.5 חודשים.

סבא פגש את סבתא דינה והם התחתנו. שניהם לימדו עברית ויהדות בבית הספר היהודי ביוהנסבורג ואז סבא נבחר ומונה לתפקיד של רב צבאי במילואים בדרגה של סגן אלוף. עד לעלייתם, סבא וסבתא לימדו בב"ס, סבא שירת במילואים כרב צבאי, וגם נהיה חזן בבית כנסת שכונתי.

בשנת 1980, הקהילה היהודית ידעה שזו שנה של "ברכת החמה", אירוע שמתרחש כל 28 שנים. סבא ארגן תפילת שחרית המונית, שהתקיימה במגרש כדור רגל של בית הספר, עבור הקהילה היהודית של יוהנסבורג. מאות אנשים וילדים באו והשתתפו באירוע המיוחד הזה.

באדר 1980, לסבא וסבתא נולדו תאומים – אבא שלי ואחיו צבי. הם החליטו שהגיע הזמן לעלות לארץ ישראל ולמדינת ישראל ושם לגדל את המשפחה שלהם. ולכן אחרי תשעה באב 1981 סבא, סבתא, אבא שלי ואחיו עלו לארץ והגיעו למרכז קליטה בירושלים.

לאחר קצת זמן, עברו לשכונת רמות ושם הם גרים עד היום הזה. כל ששת הילדים שלהם גרים בארץ עם ילדיהם, ואני הבכור של הבכור.

אריאל ברנט

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.