מאגר סיפורי מורשת

שמי כרמלה בת הזקונים של משפחת סדקה

 

נולדתי בישראל בשנת 1955 שנתיים לאחר בריחת משפחתי מסוריה משפחתי מנתה 9 ילדים 3 בנות ו6 בנים  להוריי היו מאפיות בדמשק וכל המשפחה עסקה בזה מצבם הכלכלי היה טוב ביותר יחסי השכנות עם הערבים היו בסדר על מי מנוחות.

 

כשאחותי הבכורה הגיעה לפרקה בן השכן המוסלמי התאהב בה וביקש מהוריו לבקש את ידה הוריי כמובן הזדעזעו מעצם בקשה זו וכל בני המשפחה החליטו שחייבים לצאת מסוריה בכל מחיר ובמהירות האפשרית.

ברצוני להדגיש שהשערים לכל יהודי סוריה היו סגורים ומסוגרים. אין יוצא ואין נכנס. ממש חיים במעין גטו.

 

בהחלטה גורלית סוכם בין הוריי עם אחיי ואחיותיי שחייבים לברוח מסוריה בכל מחיר, אבי סיכם עם אנשי קשר טורקים שהיו מבריחי  גבול שבתאריך מסוים הם יעזרו לכל בני המשפחה לחצות את הגבול בין סוריה לטורקיה.

 

כך היה, בתאריך המסוכם התנהלו החיים כסדרם כל בני המשפחה עבדו במאפיה בדמשק אימי ואחיותיי ארגנו באותו יום את כל המטלטלין ארזו וארגנו את הצידה לדרך.  בסיום העבודה במאפיה באותו יום ניקו וארגנו את המאפייה לעבודה של יום המחרת מאחר ואף אחד מעובדי המאפייה לא ידע שבחצות הלילה כל המשפחה בורחת מסוריה.

 

אבי סגר את המאפייה באותו ערב בידיעה שלעולם הוא לא יפתח שוב את מפעל חייו ובידיעה שהם הולכים  אל הבלתי נודע. בחצות הלילה התארגנו כל בני המשפחה ליציאה חשאית מן הבית שמא מישהו מהשכנים המוסלמים יגלה את הנעשה אחד אחד יצאו אחיי ואחיותי אל נקודת המפגש עם מבריחי הגבול הטורקיים. כשאימי נעלה את דלת הבית היא ידעה שלעולם היא לא תחזור לבית זה. ההורים שלי השאירו את כל העבר שלהם בסוריה את כל הזיכרונות, התמונות, החויות ובני המשפחה האחרים. את כל הכסף והזהב שצברו במהלך שנות חייהם ועבודתם הם נתנו למבריחי הגבול.

 

המסע לטורקיה ארך כשבוע ימים דרך ההרים דרך קשה ומייגעת מסוכנת מכל הבחינות ובסוף המסע הגיעו בני משפחתי בשלום לגבול הטורקי מאחר ולסבי היה דרכון טורקי הם הציגו את הדרכון במעבר הגבול והסבירו לנציג הטורקי שהם מתכוונים להישאר לחיות בטורקיה. מאחר וישנם המון בני משפחה שלהם שחיים שם בני משפחתי נשארו בטורקיה במשך חודשיים.

 

במהלך חודשיים אלו הם היו במגעים עם אנשי קשר של הסוכנות היהודית כדי לעלות סוף כל סוף לארץ ישראל ואכן לאחר שסודרו כל ניירות המעבר יצאו כל בני משפחתי להפלגה על אוניה שתוביל אותם אל היעד הסופי אל הגשמת חלומותיהם אל אדמת ארץ ישראל.

 

לאחר שבוע של הפלגה הגיעו לנמל חיפה וכאשר כף רגלם דרכה על היבשה הם נישקו את האדמה שדרכו עליה הסוכנות היהודית ארגנה למשפחתי צריף קטן במעברת שער עליה בחיפה כך התחילו בני משפחתי את חייהם בישראל לאחר שנתיים נולדתי בחיפה על הכרמל וניתן לי השם כרמל על שם ההר.