מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בקונגו הייתה קהילה יהודית

סבתא אסתר ואביטל
סבתא בצעירותה
סיפור ילדותה של סבתא

משפחתה של סבתא אסתר בקונגו

אביה של סבתא אסתר, עשהאל סידיס, היה איש עסקים בקונגו. היו לו מספר עסקים והוא היה ממכובדי הקהילה. הוא היה בעל חנויות לרהיטים, אופניים מאפייה וקונדיטוריה. עשהאל היה לרוב בנסיעות, ברחבי אירופה ועסק ביבוא וייצוא של מוצרים באנגלייה, בלגיה צרפת ויוון.

הוא נעדר מביתו למשך חודשים ארוכים. ביתם היה וילה מרהיבה שגבלה בג'ונגל.

תמונה 1

סבתי גדלה ברמת חיים מאוד גבוהה. היו להם משרתים מקומיים אשר עסקו בטיפול במשק הבית.

אמה של סבתי, שרה, הייתה אדונית הבית וניהלה את העובדים. היו להם נהגים לכל מכונית. האחת הסיעה את סבתי, אחיה ובני דודיה לבית הספר. היו לה מנקים, אופים, כובסים וגננים.

אימו של עשהאל הייתה נשיאת ויצ"ו בקונגו.

אחיו של עשהאל, מיכאל סידיס, היה הצעיר באחים, אף הוא היה בעל חנויות שונות. הוא היה סמכות דתית רוחנית חשובה, היה שוחט ברחבי הקהילה היהודית. הוא אירגן שיעורי תורה ורענן הלכות לחגים, הכין נערים לבר-מצווה דאג להביא מוהל לבריתות המילה וכן לחתן.

תמונה 2

הוריה של סבתא אסתר חיו שם חיי קהילה תוססים והיו מוכרים לחברים יהודים ולא יהודים. לבני המשפחה היו קשרים דיפלומטים עם אישים במדינת ישראל, כמו עם אבא אבן, משה דיין ועוד. לעיתים אלה אף התארחו בקונגו.

תמונה 3

בריסל

החיים הטובים הללו נמשכו עד ליוני 1960. בחודש זה קונגו קיבלה את עצמאותה. המחיר לכך היה, מהומות בכל רחבי קונגו והשתלטות של המקומיים על נכסים כמו בתים, בתי עסק וכו'. הדבר אילץ את משפחתה של סבתא אסתר להגר לבלגיה חסרי כל, כמעט כמו פליטים. מלבד מזוודות אחדות, לא הותר להם  לקחת מאומה. הדבר יצר משבר משפחתי ואישי לא פשוט ואילץ את כל בני המשפחה להתחיל חיים חדשים בסביבה שונה לחלוטין (האקלים, המנטליות והמצב הכלכלי).

סבתא אסתר נכנסה לכיתה ד' בבריסל עד לסיום הבגרות. למדה שנתיים נוספות בבית-ספר גבוה לאדמיניסטרציה.

סבתא הייתה בבריסל בתנועת – הנוער "הדרור". זוהי תנועה של ישראלים צעירים יהודים שהיו עושים פעילויות משותפות ואף הפגנות ברחובות בריסל למען שחרור יהדות ברה"מ לישראל.

סבתא אסתר מספרת שהקהילה של רודוס בקונגו קמה מחדש בבריסל לאחר שרב חבריה נמלטו מקונגו. בבריסל הקהילה הייתה מאוד פעילה. הם הקימו בית- כנסת בו היו חוגגים את כל חגי ישראל, את החתונות ובר-המצוות וכל האירועים של הקהילה.

ישראל

בשנת 1968 הגיעה סבתא לביקור תיירותי בישראל. הארץ מצאה חן בעיניה ולכן החליטה לעשות עלייה ולהשתקע בישראל.

תמונה 4

הקשיים של סבתא בארץ היו בעיקר ללמוד את השפה העברית. היא למדה באולפן "בורוכוב" בגבעתיים. בתקופה הראשונה, בהיותה רווקה, התגוררה סבתא אצל הדוד שלה בגבעתיים. בחלוף שנה, סבתא אסתר נישאה לסבא אברהם. הם עברו לחיות באשדוד. שם גידלה את משפחתה. סבתא וסבא מתגוררים באשדוד עד היום.

סבתא התחילה לעבוד בצים בתחום הספנות ושינוע מטענים במשך 45 שנים.

כיום סבתא בפנסיה.

הזוית האישית

אביטל: תכנית "הקשר הרב דורי הייתה טובה כי למדתי על השורשים של המשפחה שלי, למדתי מנהגים ומסורות ודברים רבים שלא ידעתי קודם. הפרויקט יצר לי הזדמנות לפגוש את סבתא הרבה יותר מהרגיל וזה היה כיף ממש, כי אני מאוד אוהבת אותה.

סבתא אסתר: התכנית הייתה טובה מאוד מכיוון שזה החזיר אותי לילדות שלי וגם מול ההורים, בגלל שבמהלך כל השנים היינו מאוד עסוקים הדברים האלו הונחו בצד. ועכשיו התעוררו לחיים. גם לנכדה שלי זה היה חשוב כי היא הבינה שגם לנו היה עבר, וגם אנחנו היינו ילדים, למדנו ובילינו. ההזדמנות להיות ביחד היתה מהנה ומעצימה. נהניתי מאוד בסיור בבית התפוצות. התכנית נתנה לי הזדמנות טובה להכיר את ביה"ס והמורים של אביטל וזה מרגש מאוד. בעקבות התכנית החלטנו לארגן השנה ביקור ברודוס לכל המשפחה – לכבוד הבת מצווה של אביטל.

מילון

קיפטס דה פרסה
קציצות פרסה עם תפו"א – מיוחד לפסח

ציטוטים

”הוריה של סבתא אסתר חיו שם חיי קהילה תוססים והיו מוכרים לחברים יהודים ולא יהודים“

הקשר הרב דורי