מאגר סיפורי מורשת

בעקבות חייה ולזכרה של נירה בן-חן ז"ל

נירה נולדה בו' טבת תש"ו 10.12.1945 להוריה עדה ואהרון ברושקובסקי ביבנאל. אהרון 12.8.1904 – 29.1.1977 בן משפחה ציונית מיבנאל ועדה לבית משפחת חודק  6.3.1910 – 19.7.1985.

(לזכר משפחתה של אמה, עדה, אשר נרצחה בבור ההריגה בעיירה ברסטצקה, פולין בידי הנאצים ימ"ש)

נירה, אחות לאלון יליד 1943, למדה והתחנכה ביבנאל בת גן בבית האבן. בשנת 1956 עברה משפחתה לבית ינאי. היא למדה בכתה ו' בכפר ויתקין. בתיכון למדה שנתיים בשפייה ועוד שנתיים במקוה ישראל.

נירה, התגייסה בפברואר 1964 והשתחרה לראשונה לאחר שנת קבע בתאריך 22 בנובמבר 1966.

נירה מסדר בצבא (שנייה משמאל)

בהמשך חזרה לצבא והשתחררה סופית בשנת 1973, לאחר לידת בתה הבכורה, לילך.

ב-10 בפברואר 1971 הכירה ונישאה לבחיר לבה חנן בן חן . הם נישאו כעבור ארבעה חודשים בדיוק, ב-10 ביוני 1971. חנן בן חן, יליד 19.6.1943 לבית זייגרמן, בנם של נחמה לבית משפחת מכנס וחיים זייגרמן, אח לשרה (וניסן וליצקי) ורונית (וג'קי שי).

חתונתם של נירה וחנן 10.6.1971

נירה, אם ללילך (פרץ) 1973, גלית (בר) 1975 ורון (בן חן) 1978. חָמוֹת ליורם פרץ וסבתא לליאור וירדן. סבתא לעדי ושני בר. חָמוֹת למאיה בן-חן לבית דהאן. סבתא ליאיר וזיו ו"דודה" לרונית וסיגל, ענבל וברכה (דודה בבי) ברוש.

תמונת המשפחה המורחבת – בבת המצווה של הנכדה הבכורה, עדי (עדידוש) בנובמבר 2012

אמא, סבתא, חברה הכי חמה ואוהבת.

עם כל חבריה נפגשת, מתראה ומתרגשת.

לטיולים ומפגשים הרבתה לפעול.

ה"דבק" לכל הקבוצות והחברויות.

אמא במשרת "הכל כלול" +

אווזה, ברווזה וידה בכל.

כשמלאו לנירה 60 הפתיעו אותה משפחתה וכל אוהביה. עשרות רבות של חבריה הגיעו מכל קצות הארץ כדי לְשַׂמְּחָהּ ולהראותה את אהבתם. אין זו מליצה כיוון, שאישיותה הממגנטת וחכמתה הרבה הפכו אותה לעמוד התווך בכל קבוצת חברים עימם קשרה קשרים. נירה היתה הדבק שחיבר בין האנשים, באהבה, באכפתיות, ביושר, בנחישות ובמוסר הבלתי מתפשרים שלה. היא הייתה אשת אשכולות: אשת משפחה, אמא וסבתא מסורה, חברת נפש, יועצת ומנטורית במלוא מובן המילה, שומרת סוד, אוהבת בכל נפשה ומעודה את השירה והזמר העברי הטוב ואת ארץ ישראל, על נופיה ואנשיה, בשלנית ואופה בחסד, שהעוגות שאפתה ומאכליה היו לשם דבר ובמילים אחרות, אמא אווזה, שמעניקה ללא תנאי, עם חיבוק ואמפתיה גדולה.

לכבוד חגיגת יום הולדתה ה-60 כתבה לה חברתה הטובה, אילנה, את השורות הבאות, אשר מעידות על אישיותה המיוחדת של נירה:

אֵי שָׁם בְּאֶמְצַע הַלֵּב

בֵּין חֶדֶר יָמִין לְחֶדֶר שְׂמֹאל,

בְּמָקוֹם מְיֻחָד וְיָחִיד הִיא נִמְצֵאת

וְתִהְיֶה שָׁם תָּמִיד.

כְּאֵם קַדְמוֹנִית הַמְּעַרְסֶלֶת בְּשַׁלְוָה

אֶת שִׂמְחַת חַיֶּיהָ אֶל הַיּוֹם הַבָּא

עוֹמֶדֶת הִיא כְּצוּק אֵיתָן

אֶל מוּל כָּל מַשְׁבְּרֵי הַזְּמַן.

וְכָל אוֹצְרוֹתֶיהָ, בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה

תְּחַלֵּק בֵּין כָּל אֵלֶּה שֶׁאָהֲבָה נַפְשָׁהּ

כֹּה גְּדוֹלָה הִיא הַנְּתִינָה שֶׁלָּהּ

לְלֹא הִיסוּס וּלְלֹא הַגְבָּלָה.

וּבְדַרְכָּהּ הִיא סוֹחֶפֶת אַחֲרֶיהָ

מֵרֹאשׁ פִּנָּה וְעַד אֵילָת,

בְּטוּב לִבָּהּ וּבְיָשְׁרָהּ,

אֶת כָּל שִׁפְעַת עַנְפֵי חֲבֵרֶיהָ.

וּמַה טּוֹב לְהִסְתּוֹפֵף בֵּין כְּנָפֶיהָ

וְלָדַעַת כִּי קַיָּם בָּהּ שִׁלּוּב מֻפְלָא

שֶׁל אֵם, אָחוֹת וַחֲבֵרָה נֶאֱמָנָה.

לנירוש'קה    10.12.2004 – ©  אִילָנָה פָּלוֹמוֹ

בבילוי משותף עם אישה חנן ונכדיה ירדן ויאיר

נירה נפטרה בטרם עת, בדמי ימיה, עדיין לא בת 70.

בתאריך 17 במרץ 2015 (כ"ו אדר תשע"ה) ביום הבחירות לכנסת ה – 20  של מדינת ישראל בחרה נירה שלא לסבול ולכאוב עוד ונפרדה אל בית עולמה. היא נחה מנוחת עולמים בבית העלמין שיכון ותיקים נתניה, עירה האהובה.

רוחה, דמותה ומעשיה הטובים שוכנים לבטח בלב כל אוהביה, לתמיד.

 מצבתה בבית הקברות ותיקים בנתניה

 מצבתה בבית הקברות ותיקים בנתניה

השיר "אתה לי ארץ" של יורם טהר לב. שיר כל כך מזוהה במילים עם אופייה ואהבתה.

קישור לאתר לזכרה

הזוית האישית

לילך: מתגעגעת כל כך ורוצה לזכור ולהזכיר.

בן דודה של אמי נירה, יעקב ברוש – השתתף בתכנית הקשר הרב דורי בשנת 2014, ביבניאל וזה הקישור לסיפורו: יעקוב ברוש בן המושבה יבנאל.