מאגר סיפורי מורשת

הנכדה דיני גולדברג מראיינת את סבתה הגב' שושנה לידר ומתעדת את סיפור חייו של סבא אברהם מרדכי שמואל לידר.

סבא אברהם נולד בירושלים בה' אייר תרפ"ט( 1929) לאביו ר' יעקב צדוק לידר ולאמו מרים לאה לבית פרידמן. בילדותו הוא כונה בחיבה אברמל'ה.

שנות ילדות

סבא היה בן יחיד בין בנות, אביו היה איש עסקים וחלפן כספים ותיק בירושלים של אותם ימים. לכן סבו גידל וחינך אותו. כבר מגיל צעיר היה עצמאי, הוא היה הולך לרופא לבד. באחד הימים הוא חזר הביתה כולו זורח מאושר כשבידו גלידה (שהיה אז יקר המציאות), הוא הסביר להוריו שחזר עכשיו מניתוח להוצאת שקדים בגרון…

אם חשבתם שרק בסיפור הזה מתבטאת העצמאות שלו, מיד לאחר בר המצווה הלך מישיבה לישיבה וחיפש את מקום הלימוד הטוב לו ביותר. וכך מצא את עצמו מתדיין ומתווכח עם ראשי הישיבות על מהות ושיטת הלימוד. ובסוף הגיע לישיבת תורת אמת בירושלים. שם פגש את משפיע הישיבה הרב החסיד ר' דוד גולדברג זצ"ל, (סבא של אבא שלי) ושם נישאר ללמוד.

כאן חל  שינוי בחייו, כשהפך לחסיד חב"ד. כאשר סיים את לימודיו בישיבה, התבקש על ידי ר' יונה גופין, לבוא ולהדריך בכפר חב"ד את העולים החדשים. הוא שימש כמדריך במשך כמה שנים, עד לחתונתו עם סבתי לאה רייזל וינברג בת משפחה לאדמו"רי סלונים בירושלים.

המגורים בכפר חב"ד

הזוג הצעיר (סבא וסבתא) הגיעו מירושלים (מאה שערים) לגור בכפר חב"ד, שהיה אז שממה עם מעט בתים, בהם גרו בעבר הערבים. לסבתא לא היה קל המעבר מהעיר הגדולה, אך עם הזמן הסתגלה לחיים בכפר. סבי היה פעיל מאד בצא"ח- צעירי אגודת חב"ד של אז. הוא היה נוסע לקיבוצים, למסור שיעורים במסורת ישראל. הוא היה מגיע למחנות צבא כדי להניח תפילין עם החיילים ולעורר רחוקים … הוא היה עורך את "ליל הסדר" במעון העולים שבכפר חב"ד. והיה מארגן את ההתוודויות בחגי ליובאוויטש, בהם אף השתתפו אישים חשובים כמו הנשיא שזר.

בבית של סבתא מצויים מכתבים בהם סבא מדווח לרבי על ההכנות להתוודויות ועל האירועים, בפרטי פרטים. והרבי היה נותן הוראות וחיזוקים.

הוא גם שימש כמלמד בתלמוד תורה בכפר במשך עשרות שנים. הגברת זמיר – המפקחת של משרד החינוך, הייתה מגיעה כדי לצפות כיצד הוא מלמד ילדים בגיל שלוש לקרוא לפי שיטת החיידר… עד היום ותיקי הכפר זוכרים את סבי ר' אברהם לידר מלווה את תהלוכות לג' בעומר בשירת בר יוחאי… היה במקהלת חב"ד הוותיקה, שליוותה את כל אירועי חב"ד…

הנסיעה לרבי

לאחר מאמצים מרובים אסף פרוטה לפרוטה, והצליח לרכוש כרטיס נסיעה לרבי. במהלך ההקפות של שמחת תורה, הרבי פנה למזכיר הרב גרונר, "ישנו פה הבעל מנגן מכפר חב"ד, שינגן שיר מזמרת הארץ". סבי החל לשיר את השיר  "הושיעה את עמך". הרבי קבל את השיר בהתלהבות מרובה, כשכל הקהל מצטרף בשמחה. כיוון שבאותה תקופה דיבר הרבי רבות על יהודי רוסיה, השיר הושיעה את עמך היה בעיתוי הנכון והלהיב וחיזק את כולם. הרבי עודד בידיו את הקהל במשך זמן רב כשכל הקהל ב-770 רוקד ושר במקומו. לפני כן לא היה השיר מוכר בחב"ד, ולקראת חזרתו ארצה, ביחידות אישית, הודה הרבי לסבי על הניגון ועל ששימח את קהל החסידים, ואז סיים הרבי: "ונתראה בע"ה בשנה הבאה"! סבי יצא מיחידות כשהוא מבולבל, כיצד יוכל להגיע שוב בשנה הבאה,כאשר עדיין הוא משלם עבור הכרטיס הראשון… באותם ימים היה מחירו של כרטיס טיסה בסכום העולה לששה משכורות של מורה…

הזכייה בכרטיס טיסה לרבי

ואכן בשנת תשכ"ב ערכו בכפר חב"ד בפעם הראשונה הגרלה על כרטיס טיסה לנסיעה לרבי. סבי ידע שהוא חייב לנסוע למרות שלא היה לו ברור, כיצד? בשבת חלם, שזכה הוא בהגרלה, ואפילו הלחין שיר לכבוד הזכייה. במוצאי שבת נשמעו דפיקות בדלת ביתו. בפתח עמד הרב קסלמן ובברכת מזל טוב חגיגית הודיע לו על זכייתו בכרטיס. כל תושבי הכפר התאספו בחצר בית של סבי נשאו אותו על הכתפיים ופרצו בניגון חסידי, תוך שתיית לחיים.

תושבי הכפר ליוו אותו לשדה התעופה בריקודים כנציג הכפר. לסבי היה פחד גבהים, ומיותר לציין שהטיסה לא הייתה קלה בעבורו. אך כשהמטרה היא לפגוש שוב את הרבי, אז מתגברים גם על הפחד הגדול. אם לא די בכך, נשמע במערכת הכריזה הודעה על תקלה במטוס המצריכה נחיתה באמצע הדרך. הפניקה במטוס הייתה גדולה, ובמוחו של סבא מהדהדות מילותיו הקדושות של הרבי, "נתראה בשנה הבאה". סבא היה בטוח שמאומה לא יקרה לו בדרכו, והוא אכן יגיע לפגוש את הרבי.

היה זה במהלך התוודות לכבוד חי באלול, לפתע הפסיק הרבי בדבריו, כשפניו הקדושות מרצינות. כשסוף סוף נחתו בשלום, חיכה הרבי לאורחים עד שהגיעו. ובשמחת תורה בשנה זו במהלך ההתוודות פנה לפתע הרבי ואמר "ישנו פה בעל ה"הושיעה את עמך" מכפר חב"ד, אז שינגן לנו ניגון מזמרת הארץ". סבא החל לנגן את השיר "עוזר דלים הושיעה נא" אך הרבי נהיה רציני ואמר "נדמה לי ששרים את השיר הזה ב"לעומת זה" כשהכוונה שבאותם ימים ניגנו את זה בני הקיבוצים תוך התאמת מילים אחרות לניגון זה. הרבי שאל בשחוק "האם זה כבר לאחר הבירור"? דהיינו האם העלו את זה כבר לקדושה? סבי החל לנגן ניגון של חסידי קרלין על המילים "אשרי העם שככה לו"…  הרבי חייך ועודד את השירה.

בערוב ימיו חלה סבי במחלת ALS ,מחלה נוראה ללא מרפא, הגורמת שיתוק כמעט בכל הגוף, הוא תיקשר דרך כתיבה. הוא אמר [כתב] לדודתי: "עד עכשיו זכיתי לקיים מצוות במחשבה דיבור ומעשה, וכיום [בזמן המחלה] מקיים רק במחשבה…"  ביומו האחרון, קרא לאמי וביקש להגיד עמו "קריאת שמע ישראל" וכעבור שעות מספר החזיר נשמתו לבורא.

סבא השאיר אחריו את סבתא שושנה, ילדיו נכדיו וניניו. ילדיו: הרב אשר זליג ורבקה לידר ניו יורק. הגב' אסתר שינדה אשת ר' שמואל לואיס כפ"ח. הרב יוסף יצחק וחוה לידר ראשל"צ. אהובה אשת ר' דוד בייריג ניו ז'רסי.יוכבד אשת ר' יוסף יצחק לוויטין ניו יורק. והורי חנה אשת ר' אפרים גולדברג כפ"ח.

אני נולדתי שנה לאחר פטירתו של סבי, בשבת נחמו, ואמי הרגישה בהולדתי נחמה על פטירת אביה, וכך נקראתי נחמה דינה.

מלמד קריאה בתלמוד תורה בכפר חבד

הזוית האישית

תודה לך סבתא, שפינית מזמנך היקר לספר לי על סבי היקר. מאחלת לך הרבה שנים של בריאות ושמחה.