מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בעירק היינו עשירים אבל בישראל בנינו את חיינו

עזרא ורינה עזרא בחתונת הזהב
רינה סוירי
נדודים בין עירק לאירן ועליה לישראל ב-1951

ראיון עם  סבתא רינה  
 
מתי והיכן נולדת?
נולדתי בעיראק בשנת 1928 למשפחת חנניה.  הייתי הבת הצעירה מבין ששת הילדים של המשפחה. שמות הילדים במשפחתי: יחזקאל, עזרא, דוד, פולין, מרגרט ופרח. (בערבית קראו לי פרח, שמשמעותו בעברית פירושו שמחה, רינה). 
 
ממה התפרנסתם?
להורי הייתה חברה של חלקי חילוף למכוניות. העסק המשפחתי היה מצליח ומכובד, והמשפחה מצד אימי הייתה עשירה מאוד. בגיל די צעיר עברה כל המשפחה לאיראן, שם שלטו האנגלים והיהודים נהנו ממעמד מכובד ונוח. 
 
מדוע עברתם שוב לעיראק?
כאשר אחי הבכור הגיע לגיל גיוס (אני הייתי אז בת 8), חששו הורי שהוא יתגייס לצבא האירני. באיראן הגיוס היה חובה, בעוד בעיראק ניתן היה לקבל פטור מגיוס (בעיקר באמצעות שוחד לאנשים המתאימים). החשש מהגיוס היווה עבור הורי סיבה מספיקה לנטוש הכל באיראן ולעבור חזרה לבגדאד שבעיראק, שם היה לנו קרובי משפחה רבים. 
 
האם למדת בבית-ספר יהודי או כללי?
כשהגענו מאיראן לעיראק הורי רצו שאלמד בבי"ס "אליאנס" שהיה ברמת לימודים מאוד גבוהה. אולם היה זה בי"ס שלימודי הצרפתית היו בו חובה (עד היום זה כך), ולי לא היה בכלל רקע מוקדם בצרפתית, לפיכך שלחו אותי לבית ספר אחר – בי"ס יהודי. בבית ספר תיכון למדתי במנזר נוצרי. מעניין כי למרות שמדובר במנזר היינו שם כמה תלמידות יהודיות, ולא היינו צריכות להתחבא או להסתיר עובדה זו. באופן רשמי שחררו אותנו מהתפילה והטקסים הנוצריים. יום הלימודים שם היה ארוך מ 8.00 בבוקר עד 16.00. 
 
האם סבלתם מאנטישמיות?
לקראת סיום לימודי בתיכון התחילה האנטישמיות להתפשט. אני זוכרת שלפני פסח העלילו עלינו כי לצורך אפיית מצות שחטנו ילד נוצרי והשתמשנו בדמו לאפיית המצות. עלילה זו ממש קוממה אותי, וניהלתי הרבה וויכוחים. הסברתי שאנחנו עסוקים חודש לפני פסח בניקיון ובאפיה, ובשום פנים אין להאמין לעלילה זו. אולם הגויים התעקשו להאמין באמיתות שקר זה, ואני חזרתי הביתה בוכה כמעט בכל יום.עזבתי את ביה"ס חודשים ספורים לפני סוף שנת הלימודים, אפילו לא קיבלתי תעודת גמר של התיכון. 
 
האם עליית היטלר לשלטון הורגשה גם בעיראק?
בשנת 1941 , עם עלייתו של היטלר לשלטון, היו בעיראק מאורעות קשים של אנטישמיות. הערבים עשו שפטים ביהודים וגזלו מהם את מרבית הרכוש. למזלנו אנחנו התגוררנו בקרבת משפחות נוצריות שהגנו עלינו והסתירו אותנו.  

איפה למדת עברית?
אחרי שנאלצנו לעזוב את בית הספר הצטרפתי לתנועה ציונית. שם למדתי שיעורים פרטיים בעברית. 
תפחה- אמא של סבתא רינה

תפחה- אמא של סבתא רינה
 
סבתא של סבתא רינה

סבתא של סבתא רינה
 
כיצד עלית לישראל?
בשנת 1951 הייתה עליה גדולה של יהודי עיראק ארצה. הממשלה העיראקית החרימה לנו את כל הרכוש. כל מי שרצה לעזוב את עיראק קיבל רשות להוציא רק 50 דינאר, בגדים וטבעת אחת. רכזו אותנו בבגדאד, ובאווירונים העלו אותה ארצה. בישראל הגענו לחיפה למקום שנקרא שער-עליה. מכיוון שהיה לנו דוד בתל אביב נסענו אליו, אמי, אחי ואני. (אבא נפטר בעיראק, ויתר האחים והאחיות נישאו בינתיים). 
 
איפה וכמה זמן גרתם בתל-אביב?
הדוד היה עשיר, הוא קנה לבתו בית ברחוב בן יהודה בתל-אביב, בית מקסים שהיה שייך לאדם בריטי שעזב את הארץ עם קום המדינה. בבית היה כל טוב ואפילו היו שם המון קופסאות עם אוכל. בארץ היה אז מצב קשה מאוד, קראו לזה "צנע", והיה קיצוב באוכל, אי אפשר היה לקנות מה שרוצים, אלא רק בהקצבה על-ידי תלושים מיוחדים. תקופה זו נקראה: מדיניות הקיצוב  אנחנו לא סבלנו מהצנע, כי היה לנו הרבה אוכל בדירה. גרנו בדירה זו חצי שנה, ואחר כך הכרתי את עזרא, התחתנו ועברנו לגור ברמת גן. 
 
כיצד הכרת את סבא עזרא?
את עזרא לא הכרתי בעיראק, אלא כאן בישראל. היינו יחד במסיבה של קרובי משפחה ושם הכרנו זה את זה. התחתנו בשנת 1954 
עזרא ורינה ביום חתונתם

עזרא ורינה ביום חתונתם
 
העשרה
במקרו-כלכלה, צנע מתייחס למדיניות של הקטנת גירעון תקציבי באמצעות צמצום הוצאות על ידי הפחתת ההטבות והשירותים הציבוריים הניתנים. מדיניות צנע לרוב מאומצת על ידי ממשלות כדי לצמצם את הגירעון, יחד עם מדיניות העלאת מסים שנועדו לחזק את כושר הפרעון הפיסקלי לנושים בטווח הארוך. התומכים במדיניות צנע צופים שכתוצאה מהתכווצות תקציבית, כלומר, צמצום משמעותי בהוצאות הממשלתיות, יעודד צריכה פרטית ויוביל בעתיד להתרחבות כלכלית.
 
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.
תשע"ה – 2015

מילון

צנע
בין השנים 1949-1959 היתה הגבלה על רכישת מזון ומוצרים לפי הקצבה שנקבעה לכל משפחה, כדי לאפשר לקליטת העליה ההמונית להתקיים בתנאי המחסור הקשים שהיו בארץ

מדיניות הקיצוב
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ.

ציטוטים

”כאשר האנטישמיות מתפשטת אי אפשר לעצור אותה באמצעות היגיון“

הקשר הרב דורי