מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בסירה היה חור ודרכו זרמו מים רבים

סבי וסבתי זכרונה לברכה
סבי בהזכרה של סבתי
זהו סיפור העלייה של סבי לארץ ישראל, אשר החל את דרכו בפולין והגיע לארץ ישראל

סבי משה מאירוביץ, נולד בשנת 1926 בעיר וורשה אשר נמצאת בפולין.הוא היה הילד הצעיר במשפחתו, אחיו היו בני 10,8  ו-6. כאשר היה סבי בן 4 בלבד עלו הוא משפחת לארץ.
סבי מחזיק בזיכרון אחד בלבד מתקופת חייו בפולין, זיכרונו היחיד מפולין הוא כבאית. הוא זוכר כי הכבאית נסעה ברחוב שבו הוא גר בזמנו, בעודה משמיעה קול חזק עולה ויורד שצמרר את אוזניו, ואור אדום בוהק בקע מן הסירנה שהייתה מודבקת לגב הכבאית, נוסף על כך, הוא זוכר כי הוא היה מסונוור מאורה החזק של הכבאית.
 
סיפור עלייתו המרתק של סבי לארץ ישראל החל בשנת 1930 בעודו בן 4 שנים ומספר חודשים.גיל זה איננו נתפס בשבילי כגיל שבו אדם יכול לעבור חוויה כה דרמתית וקשה והוא באמת אינו גיל כזה!! אביו של סבי עלה לארץ בשנת 1929, זאת בעקבות הציונות והרצון לחזור לארץ היהודים.שם, שכר דירה בחלקה הדרומי של העיר תל אביב, אשר הייתה בזמנו עיר בשנותיה הראשונות.נוסף על כך, אביו של סבי ודודו של סבי , פתחו בשותפות חברת נעליים שקראו לה: "נעלי מרה" והייתה חברה מצליחה מאוד. בעקבות העובדה שאביו של סבי גר באותה השנה בארץ, וגם לשאר משפחתו של סבי הייתה אותה זיקה, לחיות בארץ היהודים, החלו גם הם לבצע עלייה. הם ארזו בגדים וחפצים אשר הזדקקו להם בכדי לבצע את העלייה, כלומר מטען בסיסי ודל מאוד, ולאחר מכן קנו כרטיסים לאונייה שבה הפליגו לישראל.המסע ארך 4 או 5 ימים מפולין ועד ליפו.
המסע בין פולין לארץ ישראל היה קצר וסבי לא ניתקל בבעיות שעיקבו אותו ואת משפחתו להגיע לארץ ולבצע עלייה. לאחר מספר ימים העבירו אותו ואת משפחתו לסירה קטנה בכדי שיפליגו לחופה של ארץ ישראל מפני שהספינה לא יכלה להתקרב לחוף. חוויה זו נחקקה בזיכרונו של סבי עד כי הוא זוכר אותה עד היום.זאת מפני שבסירה ששלחו אותו ואת משפחתו לחוף, היה חור ודרכו זרמו מים רבים אל תוך הסירה. זה היה מראה שסבי התפעם ממנו, כיוון שזהו מראה לא שיגרתי ומרהיב עבור ילד קטן.
כאשר הגיעו סבי ומשפחתו לארץ הם רכשו בית ברחוב מזרחי ב' בדרום תל אביב. שם הם גרו קרוב לביתו של דוד של סבי. הם דיברו יידיש אך לאחר זמן קצר מאוד החלו להתאקלם. סבא הלך לגן ילדים שם למד עברית. גם שלושת אחיו הלכו לבית הספר שם למדו הם עברית. התאקלמותם בארץ זרמה בצורה חלקה. אימו של סבי נשארה בבית בכדי לטפל בילדים, ואביו המשיך לעבוד במפעל "נעלי מרה". תוך זמן קצר סבי ואחיו ידעו לדבר עברית.
בתקופה שסבי ומשפחתו עלו לארץ היו עולים חדשים רבים לכן הם לא הרגישו יוצאי דופן. רוב המשפחה המורחבת של סבי נשארה בפולין חוץ ממספר דודים. משפחה אחת מן המשפחה המורחבת ירדה ללונדון ושם הם חיים עד היום, וכול שאר המשפחה נרצחו על ידי הנאצים בשואה.
 
בהיותו רק בן 13 סבי הצטרף לצבא ההגנה שפעל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.  בגיל 22, לאחר שכבר שירת בצבא ההגנה ובצה"ל שוחרר מהצבא והחל לנהל את חברת הנעליים "נעלי מרה" ביחד עם אחיו. למרות הקשיים הרבים שיכלו להיתקל בדרכם של סבי ומשפחתו במהלך העלייה שלהם ארצה, הצליחו סבי ומשפחתו לבצע עלייה, וסבי הצליח להקים משפחה גדולה ורחבה שקיום מונה: 5 ילדים (אחד מהם הוא אבי הצעיר במשפחה ולו 4 אחיות מבוגרות ממנו), 16 נכדים (אני אחד מהם) ו-8 נינים בלי עין הרע!

מילון

זיקה
חיבה רבה,אהבה

ציטוטים

”בהיותו רק בן 13 סבי הצטרף לצבא ההגנה שפעל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.“

הקשר הרב דורי