מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1947 בבוקרשט רומניה. לאבא היו שני אחים ושתי אחיות. דוד שלי היה נשוי פעמיים. אחרי הגירושים, אשתו הראשונה והבן חזרו לארץ מולדתה להונגריה. אשתו השנייה עם הבן וכמובן עם הדוד גרו לא רחוק מאתנו ושמרנו על קשר משפחתי סביר.

עם השנים, הוא התגרש בשנית, והקשר עם אשתו והבן התרופף. בשנת  1961 אני ומשפחתי עלינו לארץ והתמקמנו ברחובות ושם אבי פתח חנות לאופטיקה. כמה חודשים אחרי גם אשתו של דודי והבן עלו לארץ והתמקמו באשקלון.

החיים התאכזרו אל הבן דוד ואמו נפטרה אחרי שנתיים. הוא היה בן 13 והחליט לחזור לאביו לרומניה. אז רומניה הייתה ארץ קומוניסטית והקשר עם ישראל לא היה רצוי. הקשר עם בן דודי נותק לחלוטין. היו לנו ידיעות על חייו מאחיות של אבי.

לפני 10 שנים אני ובעלי החלטנו לעשות טיול שורשים לרומניה ( גם בעלי מרומניה ). קיבלנו טלפון של הבן דוד ואכן נפגשנו אחרי ניתוק של כחמישים שנה. הפגישה הראשונה הייתה מאד קרירה כי נפגשים שני אנשים כמעט זרים אחד לשני. בהיותי הבוגרת לקחתי אחריות לשמור על הקשר שחודש.

לפני שלוש שנים בני הצעיר התחתן וכמובן הזמנתי את הבן דוד לחתונה. לשמחתי אכן הגיע עם אשתו. הקשר הלך והתחמם ואנו חוגגים יחד ליל הסדר כבר שנה שלישית כאן בארץ. בביקורו הראשון בשדה התעופה בביקורת דרכונים הוא הופיע עדיין כתושב ישראל. בגאווה גדולה הוציא דרכון ישראלי ובו הוא מאוד גאה. אנו מאוד התקשרנו ומנסים להשלים את השנים האבודות .

חוגג ביחד את חג הפסח בארץ בשנת 2015

הזוית האישית

תום: היה לי מאוד כיף ונחמד לעבוד עם סבתי ולמדתי כמה דברים חדשים עליה ועל סיפורה. חוה: מאוד נהניתי מהזמן שעבדנו יחד. היה לי חשוב להעביר את הסיפור המשפחתי ולהדגיש חשיבות שמירת קשר עם המשפחה.