מאגר סיפורי מורשת

תמונת ילדותי מימי המעברהאני שלישית למטה מימין, ואחותי עומדת מאחורי 

תמונת ילדותי עם אחותי רבקה מימי המעברה

 

מלחמת לבנון השנייה פרצה בקיץ 2006 לפני 10 שנים ונמשכה 34 יום. החיזבאללה ארגון טרור בדרום לבנון שיגר אלפי טילים ורקטות לעבר צפון ישראל כולל חיפה בה נמצאים כידוע בתי הזיקוק, מיכל אמוניה, נמל חיפה ובסיס חיל הים.

 

בימים הראשונים של המלחמה שוגר טיל גראד שנפל בחצר ביתי בחיפה והתפוצץ על שני בלוני גז, ומכיוון שלא נשמעה קודם אזעקה (לא ירדתי לקומה הראשונה). כתוצאה מההדף כל חלונות ביתי ושל הדיירים בבניין נופצו, והתריסים נפלו, אך הבניין עצמו לא נפגע. כשהטיל נחת הייתי בחדרי, נחתי ועל מיטתי עפו שברי זכוכית רבים אבל בנס לא נפגעתי ולו בשריטה אחת אני וכל דיירי הבניין כ – 24 משפחות וכן בניין נוסף קרוב מאוד אלינו גם עם 24 משפחות.

נתבקשנו על ידי כוחות ההצלה שבאו במהירות למקום לפנות את הבתים מכיוון שהטיל התפוצץ כאמור על שני בלוני גז שהיו בחצר, פרצה שריפה והייתה סכנה שעוד בלוני גז יתפוצצו בשרשרת , אך למרבה המזל השריפה כובתה.

לאחר כשעה היה ניתן לחזור לבתים. ואם זה היה נס שאף אחד לא היה נפגע אז היה נס נוסף. נס בתוך נס החיזבאללה הכניס לטיל כדוריות קטנות כדי שהאפקט של הפיגוע יהיה יותר קטלני. כשחזרתי לביתי חוץ מחלונות ותריסים שנופצו היו כדוריות אלו נעוצות בתוך הקיר שבחדרי מעלי. מזלי שהייתי במיטתי כשהטיל נחת, כי אם הייתי עומדת לא הייתי כותבת היום את סיפורי זה.

אני לא עזבתי את ביתי כיוון שהייתה לי אמונה גדולה בקדוש ברוך הוא שהוא הציל אותי ושמר עלי ב"ה ומאז אמונתי בו גדלה והתחזקה.

טיל+ כדוריות+ בלוני גז=3 ניסים

מלחמת לבנון השנייה פרצה לאחר שהחיזבאללה חטף 3 חיילים…זיכרונם לברכה ראש הממשלה היה אז אהוד אולמרט והוא זה שהחליט לפעול נגד החיזבאללה.

אתם בוודאי שואלים: איך האירוע מתקשר באופן ממשי לנכדתי גאיה?

טיפלתי בגאיה נכדתי שהייתה תינוקת אצלי בבית, ביום הראשון כשהייתה אזעקה ירדתי איתה לשכנים שגרים בקומת קרקע כי לא היה מקלט בבניין. לאחר כמה ימים כשהטיל נחת בחצר התברר שהדירה של השכנים ניזוקה הכי הרבה,וגם כדוריות התעופפו שם חופשי…מזל שנכדתי לא הובאה אלי באותה התקופה. הסתתרנו בדירה זו מהטילים ביום הראשון וגם לא ידענו שגם במקום המסתור יש סכנה כי הטיל לא נפל על גג הבניין אלא בחצר.

פרצה לפני 43 שנים בהיותי חיילת בת 20 ונמשכה 18 יום. מצריים וסוריה פתחו נגדנו במלחמה בהפתעה ביום כיפור בשתיים בצהריים כאשר רבבות אנשים היו באותה השעה בבית הכנסת,הממשלה לא ציפתה שתפרוץ מלחמה, לכן האירוע הפתיע את מדינת ישראל. המצב בהתחלה לא היה טוב מבחינתנו וברוך השם הצלחנו לגבור על האויב בנסי ניסים.

בצבא שרתתי כמורה חיילת ,לימדתי חיילים עולים חדשים עברית, וגם חיילים שנולדו בארץ ושלא ידעו אפילו לקרוא ובצבא זאת הייתה הזדמנות האחרונה שלהם לרכוש קצת השכלה, כמובן כשפרצה המלחמה לא לימדתי כי כל החיילים גויסו. באותו מלחמה הרבה חיילים שלנו נפלו והרבה נפגעו גם מהלם קרב. אותם חיילים שנפגעו מהלם קרב הועברו לבתי הברה כדי להחלים.

הלם קרב זה מצב שבו החייל נכנס להלם, לא מסוגל לתפקד, נכנס לדיכאון עמוק וצורך טיפול נפשי ממושך.

גם אני ושאר החיילות המורות הועברנו מבסיס האם שלנו לשם, ומילאנו תפקיד כמזכירות רפואיות ובעבודות משרד. כל חייל שנקלט רשמנו את פרטיו וכן כל חייל ששוחרר. היה מאוד קשה לראות את החיילים במצב של הלם אבל כששוחררו מצבם הוטב בהרבה ואז גם הרגשתנו המורות השתפרה. היינו גם יושבות איתם ומשוחחות איתם משחקות איתם בדמקה, בשחמט, פותרות איתם תשבצים וכ'ו עד שהמלחמה הסתיימה ואז חזרנו לבסיס שלנו.