בית ספר בעבר ובית ספר בהווה
כיצד למדו אז וכיצד לומדים היום
אהובה לוין: נולדתי שנה לפני קום המדינה להורים ניצולי שואה ילידי צ'כוסלובקיה.
עליתי לארץ בגיל שנתיים באונייה,"טרנסילבניה".שהינו תקופה קצרה בבית עולים בצפת,משם הגענו לגוש תל-מונד.
תעודת לידה המסמך אותנטי,
מצאתי אותו אחרי חיפוש מיגע באחת המגירות בבית של הורי. הוא שמור שם כבר 61 שנה.
מרוה דביר:
"קוראים לי מרוה נולדתי בכפר-הס בשנת 1996. אנחנו 5 נפשות במשפחה, אני הכי קטנה יש לי 4
חתולים, אבל למרות זאת אני רוצה כלב. אנחנו לא מאותה משפחה,שתינו גם לא מאותו דור.
חברנו יחד במסגרת הפרויקט "הקשר הרב דורי". בחרנו לעסוק בנושא בית הספר. בחירתנו נבעה מהצורך
המשותף של שתינו לספר על בית הספר בעבר ובית הספר בהווה."
אהובה מספרת על בית הספר:
בשנים 1935-6,בעזרתם האדיבה של הלורד מלצ'ט וישראל זיו, נבנה בית ספר
לילדי גוש תל-מונד. בבית הספר
נבנו 4 כיתות ואולם גדול. האולם שימש כבית העם היחידי בכל הגוש ושנים רבות התאספו בו כל חברי
הגוש
לכינוסים, חגיגות ופעולות תרבות. למדתי "בבית הספר הממלכתי אזורי לישובי "הדר השרון", בשנים 1953-1961.
בסיום השנה ה-8 לבית הספר היסודי רקמנו חולצת מחזור. החולצה הייתה מבד כותנה של פעם והרקמה הייתה
רקמת צלבים על קנבס.
לבית הספר היה המנון, המנון בית הספר בעבר :
בית הספר הזה נראה כמו כולם
בניין אפרורי, חצר וסולםאולם התעמלות ומגרש משחקיםזהו בית הספר שלי.כתות רגילות ופשוטות בתכליתקישוטים על הקיר, חבורים בעבריתלוח וגיר שולחנות וכיסאותזהו ביה"ס שלי.
פזמון:בית ספר שקם על חולות וקוציםתחילה בקרון ואחר כך בצריפיםברגל הלכו עם זריחת החמהילדים שהכירו כל שביל ופינהבית הספר שלנו פינה ירוקה
מסביב פרדסים אדמה חרושה.
הימנון בית ספר בהווה
זיכרונות מבית הספר בעבר אהבתי את חיי בארץ ועוד יותר אהבתי את בית הספר. ההליכה ברגל מבית הספר
הביתה ארכה 3-4שעות. חוויה מרתקת ביותר.הולכים לאט, משחקים ואוכלים "אסקימו"(ארטיק). זיכרונות מבית
הספר שלי השנה אני בוגרת בית ספר" הדר השרון". אני זוכרת את מסיבת התורה בכתה ב' אני זוכרת את יום
הראשונים בכתה ד',והכי אני זוכרת איך למדתי לקרוא ולכתוב בכתה א'. אירועים וחגיגות בבית הספר בעבר בבית
הספר של פעם חגגנו חגיגות ואירועים מתחום הנושאים שנלמדו.
בתמונה סיפור יעקוב ורחל ופגישתם ליד הבאר. אנחנו ילדי כתה ב' והמחנכת רותי גרסטן, היינו עדר כבשים,
מכוסים בפרוות נעימות ומשמיעים קריאות מה….,מה….
חנוכה כתה ב'הנרות הללו קודש הם לא יכבו לעולם. אנו ילדי ישראל הדלקנו עכשיו את האור. אנו ילדי ישראל
הרמנו את דגל הדרור. פורים כתה ה'כמו היום, גם בעבר נערכה תהלוכת תחפושות בבית הספר. התחפושות לא
היו קנויות אלא מתוך ארון הבגדים של אמא. הבנות אהבו להתחפש לצועניות ולהתגנדר בתכשיטים ובמטפחות.
כל קבוצת נושא חיברה את ההופעה לפני בית הספר.
אירועים וחגיגות בבית הספר בהווה כמו שאתם רואים בתמונה יש 3 מלכות, אבל בכל הגן היו הרבה יותר.
אצלנו כולן מלכות, אולי בגלל שרצינו להרגיש מלכות ואולי לא…מלכות זאת התחפושת של היום בגיל 4-7…כולן
מלכות. אהובה: "בעבר סיימנו את בית הספר היסודי לאחר 8 שנות לימוד.תעודת הגמר היתה מסמך למעבר לבית
ספר תיכון.
מרוה:
"היום אין לי עדין תעודת מעבר לקריית החינוך
"דרור" ואני מצפה לסיים בכבוד את לימודי בבית הספר "הדר
השרון". תעודת מעבר בית הספר של המושבים ניקרא היום בית ספר ממלכתי "הדר השרון". לבית הספר היו
בעבר שמות
שונים: בית הספר המשותף לגוש יישובי תל מונד, בית הספר המאוחד ליישובי גוש תל מונד, בית ספר
אזורי ליישובי הדר השרון ובית הספר שלנו.
מרוה: נהניתי מאד מהעבודה עם אהובה. בעבודה משותפת ובמפגש מדי שבוע הצלחנו להרכיב מצגת לטעמנו.
אהובה: נהניתי במחיצתה של מרוה, אהבתי את השליטה שלה במחשב. אני
מאחלת לה מעבר קל לחטיבה.
מילון
סר אלפרד מוריץ מונדסר אלפרד מוריץ מונד, הברון הראשון מלצ'ט המוכר גם בשם לורד מלצ'ט 23 באוקטובר 1868 - 27 בדצמבר 1930) היה תעשיין, איל הון ופוליטיקאי יהודי-בריטי, ממנהיגי יהדות בריטניה ופעיל ציוני.
ציטוטים
”אולם הספורט שימש כבית העם בו לחברי גוש תל מונד לכינוסים, חגיגות ופעולות תרבות.“