מאגר סיפורי מורשת

גדלתי בבית שיש בו 2 קומות – למטה גרו סבא וסבתא, ההורים של אימא שלי, ואנחנו גרנו בקומה השנייה. בכל קומה 2 חדרים יפים. מרכז הבית היה פתוח לכיפת השמים כדי לבנות סוכה לחג הסוכות.

דיברנו איטלקית ערבית וקצת עברית (הערבית הטריפוליטאית היא כמו אידיש היא מורכבת מאיטלקית ערבית ועברית). לכל חג היה מאכל משלו.עליתי לארץ בגיל  11. עלינו  באניית נגבה  מטריפולי  ישר לחיפה.

הורי היו ג'וליה ושאול הם היו זוג צעיר ציוני. אמא ניגנה על הרבה כלים: פסנתר, תופים וכינור. היא הייתה אמנית. אבא שלי עבד בייצוא וייבוא. הוא היה משחרר את הסחורות וקוראים למקצוע הזה "ספדיציונר". גם הם נולדו  בטריפולי הבירה. הם נהגו לשיר לי הרבה שירי אהבה. כל ביתנו  היה מלא במוזיקה.

אני ובעלי נפגשנו פה באור יהודה, הוא היה חבר של אבא שלי. התחתנו בתל אביב באולם שלתיאל.

אני תמיד אהבתי לקרוא, ובעלי אהב לשחק כדור רגל  והוא היה שחקן במכבי תל אביב, וגם בקבוצה של אור יהודה.

הקמנו יחד משפחה לתפארת ארבע ילדים ו-17 נכדים  ונינה.

אני מרצ'לה רושמת את זה עם נכדתי היקרה רעות