מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודה הראל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי. ספרתי לבנות על בית בספר העברי הראשון בגולן, בית ספר שהיום הן לומדות בו ונקרא אביטל…. כך הכל התחיל…..

אני, סבא יהודה וסבתא ציפקה במפגש הקשר הרב דורי עם מאיה ושירה

הקמנו בית ספר כי לתאומים ארנון ואיילת לא היה לאן ללכת….

בשנת 1968 גרנו בעיר הסורית הנטושה קוניטרה. התאומים ארנון ואיילת היו בגן ילדים שם. ארנון ואיילת היו הילדים היחידים בני 6 שהיו צריכים לעלות לכיתה א', ולא היה במקום בית ספר. החלטנו להקים בית ספר, אבל היו לנו רק שני ילדים לכיתה א', לא היה מבנה בית לבית הספר, לא היו מורים ולא היו כיתות.

הכשרנו בית סורי נטוש, צבענו את הקירות, ניקינו את הרצפה, הבאנו שולחנות, כיסאות ולוח. והייתה לנו כיתה.

שכנענו שלוש משפחות לבוא לקיבוץ עם ילדיהם לכיתה א'. הייתה לנו כיתה של חמישה תלמידים, אבל עוד לא הייתה לנו מורה. לאחד החברים מוטי שלף הייתה חברה, עדה, שלמדה בבית ספר למורות. שכנענו אותה לבוא לקיבוץ והייתה לנו גם מורה.

ככה נפתח בית בספר העברי הראשון בגולן עם חמישה תלמידים, כיתה א' ומורה. בשנת 1974 עבר הקיבוץ מקוניטרה למקום בו הוא נמצא כיום, וגם בית הספר, שבינתיים היו בו כבר 50 תלמידים, עבר למקום בו הוא נמצא היום.

מאז הצטרפו לבית ספר עוד ישובים. נתנו לו שם: בית ספר "אביטל", ובו לומדים היום כ – 500 תלמידים. פי מאה מאשר כשאימא שלי הייתה בכיתה א'.

הזוית האישית

סיפורו של יהודה תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "אביטל" במרום גולן, בסיוע המורה חגית פרסטמן.

יהודה בילדותו